Divrei HaYamim II 13 דברי הימים ב י״ג

שלש שנים מלך בירושלים. ולא יותר כדמוכח במלכים ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה נמצא שאפילו שלשה שנים שלמים לא מלך:

Three years he reigned in Jerusalem and no more, as is proven in I Kings (15:9): “And in the twentieth year of Jeroboam, king of Israel, Asa reigned over Judah.” We find that he did not reign even three whole years.

מיכיהו בת אוריאל. ולמעלה (י"א כ) קורא לה שם אחר מעכה בת אבשלום ובמלכים כתיב כמו כן מעכה בת אבישלום מיכיהו בת אוריאל היה שמה וכאן קורא אותה כן לפי שהוא ספר הייחס של יהודה ובמלכים שהוא ספר מלכי ישראל ויהודה קראה בשם כנויה מעכה בת אבישלום ולפיכך כינו שמה משם גמור שלה מיכיהו מעכה ושם אביה אוריאל אבישלום לפי שעל שם כלתה נקראת שהיתה אשת חיל גברתנית ככתוב (לקמן כ"ב) וגם מעכה אם אסא הסירה מגבירה ומשום כבודה של כלתה קראה לחמותה על שם כלתה כך מפורש בירושלמי והמסורת הזה תקח בידך בשם רבינו אלעזר וכן אמר לי בשם אביו וכן מצאתי בפירוש אביו בכל מקום שהוסיף וי"ו בשם אשה זו משום שבחה כמו עתליה ועתליהו מולכ' על הארץ כי אשת חיל היתה וכן יכליה יכליהו לפי שהיתה גברתנית כי אמציהו בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה השנים ושוב כשמת המליכו את בנו עזיהו אחריו בן שש עשרה שנה:

Micaiah the daughter of Uriel And above (11:20), he calls her by a different name, Maacah the daughter of Absalom, and in I Kings (15:10), it is likewise written “Maacah the daughter of Absalom.” Micaiah the daughter of Uriel was her [real] name, and here he calls her thus because this is the genealogical record of Judah. In Kings, which is the book of the kings of Israel and Judah, he calls her by her nickname, Maacah the daughter of Absalom. Now, for this reason, they nicknamed her Maacah, rather than call her by her real name, Micaiah, (and the name of her father was Uriel Abishalom). She was called by the name of her daughter-in-law, who was a valiant woman, a heroic woman, as it is written (below 15:16): “And also Maacah the mother of King Asa he removed from being queen,” and in honor of her daughter-in-law, they called the mother-in-law by the daughter-in-law’s name. So it is explained in Yerushalmi (unknown). Now this tradition is in the name of Rabbi Eliezer, and he told me this in the name of his father, and so I found in his father’s commentary: Wherever a “vav” is added to the name of a woman, this is to her praise, like Athaliah (below 22: 12): “and Athaliah reigned over the land,” for she was a valiant woman; similarly Jecaliah (ibid. 26:3) and Jecaliahu (II Kings 15:2), because she was a heroic woman, for Amaziah her husband fled to Lachish and was there fifteen years until he died, and she judged the people all those fifteen years, and later, when he died, they crowned his son Uzziah after him at the age of sixteen.

ויקם אביה. שהלך אביה למלחמה על ירבעם במחוז של ירבעם בהר אפרים:

And Abijah arose For Abijah went to war against Jeroboam in Jeroboam’s territory on Mount Ephraim.

ברית מלח. בקיום ואמונה, ועתה:

a covenant of salt with endurance and permanence. And now -

ויקם ירבעם. עבד שלמה וגו' ועל זאת יש בזיון גדול:

Jeroboam, etc. the servant of Solomon the son of David, arose, etc. and a great stigma is attached to this.

ויקבצו עליו אנשים רקים. רשעים:

And there gathered to him worthless wicked.

ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב. ולפי שמצאו בו שפלות ורכיכות לבב התאמצו עליו:

and they overwhelmed Rehoboam the son of Solomon and Rehoboam was young and soft-hearted and since they found in him humility and soft- heartedness, they overwhelmed him.

נער. אע"פ שהיה בן מ"א שנה כשמלך קורהו נער ופי' (לעיל א כ"ב) על שלמה:

young - Heb. נַעַר. Although he was forty-one years old when he reigned, he is called a youth (נַעַר), as I explained above (I Chron. 22:5) in regards to Solomon.

כעמי הארצות. כל הרוצה לבוא ולמלא ידו ולהיות כהן לעגל זהב יביא עמו פר בן בקר ואילים שבעה ויקבלוהו:

like the peoples of the lands Whoever wishes to come and be initiated to be a priest to a golden calf, shall bring a young bull and seven rams, and be accepted.

והיה כהן ללא אלהים. למלא ידו להבדיל בין טומאה לטהרה דוגמא (שמות כ"ט) למשחה בהם ולמלא בם את ידם:

to initiate himself - Heb. לְמַלֵּא יָדוֹ. To differentiate between impure and pure, similar to (Exod. 29:29): “to be anointed and initiated (וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם) through them.”

והלוים במלאכת. כלומר במלאכתם זה לשיר וזה לשוער כל איש למלאכתו כאשר הכין דוד:

engage in the work i.e., in their work; this one to sing, and that one to guard the gates, every man to his work, as David prepared it.

ולא עצר כח וגו'. ויגפהו ה' לירבעם:

And Jeroboam could muster no more strength, etc., and the Lord smote him i.e., Jeroboam.

וימת. לא שמת מיד אלא הולך וחסר בעבור המלחמות ובב"ר מפורש ויגפהו ה' לאביה:

and he died He did not die immediately, but continuously deteriorated because of the wars, and in Genesis Rabbah (65:20), it is explained that the Lord smote Abijah.