Hoshea 12:1-13:11 הושע י״ב:א׳-י״ג:י״א

סבבוני. כבר בכחש ובמרמה אפרים ובית ישראל מלכי עשרת השבטים וכל העם אבל יהודה עודנו רד עם אל מושל עוד ביראת אלהים. רד כמו (במדבר כ״ד:י״ט) וירד מיעקב עוד מלכיהם עם הקב"ה:

has surrounded Me Ephraim and the house of Israel have already surrounded Me with lies and deceit, i.e., the kings of the Ten Tribes and all the people, but Judah still... rules with God Still rules with fear of God. rules Heb. רָד. Comp. (Num. 24:19) “And there shall rule (וְיֵרְדְּ) out of Jacob.” Their kings are still with the Holy One, blessed be He.

רועה רוח. לשון ריע מתחבר לדברי רוח להעכו"ם ושמן שלהם למצרים מובילים לתת שוחד למצרים לעזור אות':

joins the wind Heb. רֹעֵה. An expression of רֵעַ, a friend. He joins words of the wind, viz. idolatry. and oil Their oil they carry to Egypt to give a bribe to Egypt to aid them.

וריב לה' עם יהודה. אליהם הוא מגיד את דברי ריבו אשר עשו לו אחיהם בית ישראל ולא יתמהו בפקדו על יעקב כדרכיו:

Now the Lord has a contention with Judah He relates to them the matters of His contention which their brethren, the house of Israel, have done to Him, so that they should not wonder when He visits retribution on Jacob according to his ways.

בבטן עקב את אחיו. כל זה עשיתי לו אחזו בעקבו סי' שהוא יהיה לו גביר:

In the womb, he seized his brother’s heel All this I did for him, he held him by the heel, as a sign that he would be a master over him.

בכה. המלאך:

he wept i.e., the angel wept. [from Chullin 92a]

ויתחנן לו. כשאמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני (בראשית ל״ב:כ״ז) המלאך היה מבקש ממנו הנח לי עכשיו סופו של הקב"ה ליגלות עליך בבית אל ושם ימצאנו ושם ידב' עמנו והוא ואני נסכים לך על הברכות שבירכך יצחק ואותו מלאך שרו של עשו היה והיה מערער על הברכות:

and beseeched him When he said to him, “I will not let you go unless you bless me” (Gen. 32:26), and the angel was begging him, “Let me go now. Eventually, the Holy One, blessed be He, will reveal Himself to you in Bethel, and there you will find Him, and there He will speak with us, and He and I will agree with you concerning the blessings that Isaac blessed you.” Now that angel was Esau’s genius, and he was contesting the blessings.

וה' אלהי הצבאות ה' זכרו. כאשר הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו:

And the Lord is the God of the hosts Just as I was then, so am I now, and had you walked with Me wholeheartedly, like Jacob your father, I would have acted toward you as I acted toward him.

ואתה באלהיך תשוב. בהבטחתו ובמשענתו שהוא מבטיחך אתה יכול לסמוך ותשוב אליו רק חסד ומשפט שמור ומובטח אתה לקוות לישעו תמיד:

And you shall return by your God On His promise and His support, which He promises you, you can rely, and return to Him. Only... keep loving-kindness and justice and you may be assured to hope for His salvation always.

כנען בידו מאזני מרמה. אתם סמוכים על בצעכם שאתם סוחרים ורמאים ועל עשריכם אתם אומרים אך עשרתי ולא אעבוד את הקב"ה:

A trafficker who has deceitful scales in his hand You rely on your gain, for you are traffickers and deceivers, and concerning your wealth you say...

מצאתי און לי. און כח ומדרש אגדה היה דורש רבי שמעון זצ"ל מצאתי און לי מצאתי לי שטר חוב שיש לי מלכות על ישראל וילכו גם אחיו ויפלו וגו' הננו לך לעבדים (שם נ) און לי דיני שטר כמו כותבין עליו אונו וכמו באוני אחד ובטימי אחת בב"ר וזה פירושו ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי ירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים מתפאר בעצמו ואומר אך עשרתי מצאתי און לי שטר אחד שכל ישראל עבדים לי שאבי קנה אותם דכתיב וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ומה שקנה עבד קנה רבו וכל ממונם שלי לפיכך אין בי חטא אם אטול כל אשר להם כי הם עבדי מה כתיב אחריו ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים (שמות כ׳:ב׳) גדולה הבאה לאביך במצרים מאתי היתה אמר הקב"ה הננו לך לעבדים לא שכחת אבל אנכי ה' אלהיך שנא' בעשרת הדברות שכחת שהעמדת שני עגלים א' בבית אל וא' בדן ולענין פשוטו של מקר' אתה אומ' מצאתי און לי ע"י עושק ומאזני מרמה ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרי' שם הבחנתי בין טיפה של בכור לטיפה שאינ' של בכור אף אני היודע ונפרע ממאזני מרמה העשויין מבלי הבין ומהטומן משקלותיו במלח כדי לרמות:

Surely I have become rich Now why should I worship the Holy One, blessed be He? I have found power for myself Heb. אוֹן, meaning strength. Rabbi Simon, however, explained it homiletically as follows: I found אוֹן for myself: I found a deed of indebtedness for myself, that I possess kingship over Israel. (Gen. 50:18) “And his brothers too wept and fell etc. ‘Behold we are slaves to you etc.’” אוֹן means the laws of a deed. Comp. (Gittin 43b) “They may write his deed (אוֹנוֹ) for it.” Comp. (Gittin 43b) “They may write his deed אוֹנוֹ for it.” Comp. also (Gen. Rabbah 2:2) With one deed (אוֹנוֹ) and with one price. And this is its explanation: “And Ephraim said: Surely I have become rich; I have found a deed for myself.” Jeroboam son of Nebat, who was of the tribe of Ephraim, boasts and declares: Surely I have become rich, I have found a deed for myself, one deed, that all Israel are my slaves, for my father acquired them, as it is written: And his brothers too went and fell before him, and said: Behold we are your slaves. And whatever a slave acquires belongs to his master. Hence, all their property is mine. Therefore, I have no sin if I take all that is theirs, for they are my slaves. What is written after this? And I am the Lord your God from the land of Egypt. The greatness that came to your father in Egypt was from Me. Said the Holy One, blessed be He. ‘Behold we are your slaves,’ you have not forgotten, but ‘I am the Lord your God,’ which was stated in the Decalogue, you have forgotten, for you have erected two calves, one in Bethel and one in Dan. And according to the simple meaning of the verse, you say, “I have found power for myself through oppression and deceitful scales.” And I am the Lord your God from the land of Egypt. There I distinguished between a droplet [of seed] of a firstborn and a droplet which was not of a firstborn. I also know and exact retribution from deceitful scales made without understanding and from one who hides his weights in salt in order to deceive.

כל יגיעי לא ימצאו לי. טוב לך אם אמרת בלבך כל ממוני לא יהא בו ספוק לכפר על עוני אשר חטאתי כן תרגם יונתן נביא אמר להון כל עותריכון לא יתקיים לכון ביום תושלמת חוביכון:

all my toils shall not suffice for my etc. It would have been better for you had you said to yourself: All my money shall not suffice to atone for my iniquity which I have sinned. In this manner Jonathan renders it: The prophet said to them: All your wealth will not remain with you on the day of the retribution of your sins.

לא ימצאו. לא יספיקו כמו (במדבר י״א:כ״ב) ומצא להם ולא יתכן לפרש כל יגיעי כל היגיעים לבקש עוני ולא ימצא לי עון שאם כן היה ראוי לכתוב כל יגיע בלא יו"ד ולנקוד בציר"י אבל עתה אינו ל' יגע אלא לשון יגיע:

shall not suffice Heb. לֹא יִמְצְאוּ, usually translated ‘shall not find.’ They shall not suffice. Comp. (Num. 11:22) “and suffice (וּמָצָא) for them.” But it cannot be explained: כָֹּל-יְגִיעַי, all those who toil to seek my iniquity shall not find any iniquity with me, for, were that the case, it should be spelled יְגֵעַי without a “yud,” and it should be vowelized with a “tseireh,” but now it is not an expression of one who toils but an expression of toil.

עוד אושיבך באהלים. אכרית מתוכך סוחרי מרמה ואושיבך באהלים אעמיד מתוכך תלמידים עוסקי' בתורה:

I will yet make you dwell in tents I will cut off from your midst deceitful traffickers, and I will cause you to dwell in tents. I will set up from among you students engaging in the Torah.

כימי מועד. כימי מועד הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אוהלים:

as in the days of the [early] times As in the days of the early times, when Jacob, the unpretentious man, was sitting in tents.

ודברתי על הנביאים. להוכיח אתכם ולהחזיר אתכם למוטב:

And I spoke to the prophets to admonish you and to bring you back to do good.

וביד הנביאים אדמה. נראיתי להם בכמה דומיות, ד"א אדמה להם דברי ע"י משלים כדי לישבם על שומעיהם:

and to the prophets I assumed likenesses I appeared to them in many likenesses. Another explanation. I gave My words likenesses to them through allegories in order to make them comprehensible to their listeners.

אם גלעד און. אם בא להם שבר ואונס הם גרמו לעצמם כי אך שוא היו ובגלגל שורים זבחו לעכו"ם:

If there is violence in Gilead If they suffered from destruction and violence, they caused it to themselves, for they were but vanity in Gilgal, and they sacrificed oxen to pagan deities.

גם מזבחותם. רבים כגלים שעל תלמי שדי, תלמי שדי היא מענית המחרישה קרויה תלם:

also their altars were as numerous as heaps which are on the furrows of the field. the furrows of the field The furrow made by the plowshare is called תֶלֶם.

ויברח יעקב שדה ארם וגו'. כאדם שאומר נחזור על הראשונות שדברנו למעלה וישר אל המלאך ועוד זאת עשיתי לו הוצרך לברוח שדה ארם ידעתם איך שמרתיו:

And Jacob fled to the field of Aram etc. Like a person who says, “Let us return to the previous topic,” for we spoke above (verse 5): And he strove with an angel, and moreover, I did this for him; when he was forced to flee to the field of Aram, you know how I guarded him.

ובאשה שמר. את הצאן:

and for a wife he guarded the flocks.

ובנביא העלה ה' וגו'. ועל שאתם מבזין את הנביאים ומלעיגין בדבריהם הלא בנביא העלה וגו':

And, through a prophet, the Lord brought up etc. And, insofar as you disgrace the prophets and mock their words, is it not so that through a prophet God brought us etc.?

הכעיס אפרים. לבוראו לבזות את נביאיו ולבגוד בו:

Ephraim provoked his Creator by despising His prophets and betraying Him.

תמרורים. הם לו כי דמיו אשר שפך בהחטיאו את ישראל להצמיד לעכו"ם והמחטיאו לאד' קשה לו מן ההורגו כאשר אנו למידין מעמון ומואב שהטעו את ישראל להצמד לבעל פעור וענשן הכתוב יותר ממצרי ואדומי שטבעום בנהר ויצאו בחרב לקראתם:

yea, bitterness (Heb. תַּמְרוּרִים,) they are to him for his blood which he shed by causing Israel to sin by clinging to idolatry and one who causes a person to sin is worse to him than one who kills him, as we learn from Ammon and Moab, who misled Israel to cling to Baal-Peor, and Scripture punished them more severely than an Egyptian and an Edomite, who drowned them in the river and went forth toward them with the sword...

עליו יטוש. עליו יטילם הקב"ה:

shall be cast upon him The Holy One, blessed be He, shall cast it upon him.

וחרפתו. שחירף את שלמה כענין שנאמר (מלכים א יא) וירם יד במלך שהוכיחו ברבים על אשר בנה שלמה את המלוא כדמפורש בחלק:

and his disgrace which he disgraced Solomon, as the matter is stated: (I Kings 11:26) “He raised his hand against the king,” that he rebuked him in public because Solomon had built up the Millo, as is explained in [the chapter entitled] Chelek (San. 101b).

ישיב לו אדוניו. הקב"ה שהרי הוא הרע לעשות יותר ממנו:

his Lord shall requite upon him I.e., the Holy One, blessed be He, since he surpassed him in his evil deeds.

כדבר אפרים רתת. כשקנא ירבעם למקום ודבר כנגד שלמה דברים קשים וברעדה שהרי מלך גדול היה שלמה:

When Ephraim spoke with trembling When Jeroboam showed zeal for the Omnipresent and spoke harshly against Solomon, and tremblingly, for Solomon was a great king.

נשא הוא בישראל. משם זכה להנשא להיות מלך ישראל:

he became exalted in Israel Thence he merited to be elevated to he king over Israel.

ויאשם בבעל. כיון שעלה לגדולה ויאשם בעכו"ם:

when he became guilty through Baal As soon as he assumed greatness and became guilty with Baal.

וימות. נכרת בית ירבעם וכן בית אחאב, ויונתן תרגם כד ממלל חד מדבית אפרים רתיתא אחיד להון לעממיא מתרברבין הוו בישראל וכדו דחבו בפולחן טעותא מתקטלין:

he died i.e., Jeroboam’s dynasty was terminated, and so was Ahab’s dynasty. Jonathan renders: When one of the house of Ephraim would speak, fear would seize the nations. They were great among Israel, but when they sinned by worshipping idols, they were slain.

עתה. בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא:

And now Jehu’s dynasty, who saw all this, continue to sin.

כתבונם. כתבניתם:

according to their pattern Heb. כִּתְבוּנָם.

זובחי אדם עגלים ישקון. כומרי המולך אומרים לישראל מי שזובח בנו לעכו"ם כדאי הוא להיות נושק העגל שהרי דורון חביב הקריב לו כך פירשו רבותינו בסנהד' ומיושב הוא על לשון המקרא יותר מתרגום של יונתן:

Those who sacrifice man may kiss the calves The priests of Molech say to Israel, “Whoever sacrifices his son to the idol is worthy of kissing the calf” for he has offered him a precious gift. So did our Sages explain this in Sanhedrin (63b), and it fits the wording of the verse better than Jonathan’s translation.

וכטל משכים הולך. וקטלא דמוהי פסיק:

and like dew that passes away early Jonathan renders: And like dew, the water of which evaporates.

כמוץ יסוער מגורן. כמוצא דנשבה רוח מאידרא:

like chaff that is driven with the wind out of the threshingfloor Jonathan renders: Like chaff which the wind blows from the threshingfloor.

יסוער. אשר סערה תשאנו:

{e wind lifts up.}

ואנכי ה' אלהיך. ולא היה לך למרוד בי:

And I am the Lord your God and you should not have rebelled against Me

אני ידעתיך. נתתי לב לדעת צרכך וספקתיך:

I knew you I set My heart to know your necessity, and I provided you.

תלאובות. אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין:

deprivation Heb. תַלְאוּבֹת. There is no similarity to this in Scripture, and its interpretation is, according to the context, תֵּל, a heap, שֶאוֹבִין, where they long for all good and do not find it.

כמרעיתם. כאשר באו לארץ מרעית' והיו שבעי' אז:

When they grazed When they entered the land of their pasture and they were sated, then...

שבעו וירם לבם. כמו וירם במטה (שמות ז׳:כ׳) לשון מרים דבר אחר וירם בכאן ויגבה הוא עצמו:

they were sated and their heart became haughty (Ex. 7:20) “And he lifted (וַיָרֶם) the staff,” is an expression of lifting something else. “Became haughty (וַיָרָם)” here means that he himself was lifted.

על דרך אשור. כל אשור שבמקרא דגש וזה רפי שאינו שם מקום אלא אארוב ואשקוד כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד):

by the way I will lurk Heb. אָשּׁוּר. Every instance of אָשּׁוּר in Scripture is punctuated with a “dagesh,” but this one is “weak,” since it is not a place name but it means, “I will lurk and ambush.” Comp. (Num. 24:17) “I see him (אֲשּׁוּרֶנוּ) but not near.”

כדוב שכול. כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים:

as a bereaving bear Heb. שַׁכּוּל. Like שּׁוֹכֵל, as you say חָנּוּן, gracious, and רַחוּם, merciful, so שַּׁכּוּל, i.e., entirely attired with bereavements and ready to bereave people.

ואקרע סגור לבם. כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל"א סגור לבם את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי:

and I will rend the enclosure of their heart like the habit of the bear, which holds its nails on the chest and rends until the heart. Another explanation: the enclosure of the heart Their heart which is closed from understanding to return to Me.

שחתך ישראל. חבלת עצמך ישראל כי בי פשעת מרדת בעזרך ומקרא קצר הוא זה והמבין בלשון המקרא מיושב הוא על הלב:

You have destroyed yourself, O Israel Heb. שִּׁחֶתְךָ.

כי בי. כי בי היה המרד אשר מרדת וא"ת מה איכפת לך בעזרך מרדת כשמרדת בי:

for against Me you have rebelled: you have rebelled against your help. This is an ellipsis, but [to] one who understands the language of the Scriptures, it makes sense. For against Me was the rebellion which you rebelled, and if you ask, “What does it mean to You?” Against your help you rebelled when you rebelled against Me.

אהי מלכך איפוא. י"ת איה מלכך ואני אומר אינו צריך לעקרו ממשמעותו אהי עומד מנגד לראות איפא מלכך שאעשה עצמי רואה מה אחריתך איפא מושיעך:

I will be, where is your king? Heb. אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא. Jonathan renders: Where is your king? But I say that it is unnecessary to interpret it other than its apparent meaning. I will be standing from afar to see where your king is, for I will make Myself see what your end will be, where your savior is.