Kaf HaChaim on Orach Chaim 1:7 כף החיים על אורח חיים א׳:ז׳

ז) [סעיף ב'] המשכים להתחנן לפני בוראו וכו'. בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ספרו בשבח המגיע למי שהוא ער ברגע חצות בכיוון וז"ל ס' נהר שלום דפ"ו ע"ב ומיד אחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה שהוא מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום ודאי בכ"מ בג"ע ובכל האקלימים כנודע כי בג"ע היום והלילה שוים בקיץ ובחורף ומשהתחילו לנטות צללי ערב עד תשלום י"ב שעות אז הוא ודאי חצות הלילה ממש כי בחורף הלילה לווה שעות מתחילת היום ומסופו כמו שתי שלישי התוספת בקירוב מתחילת היום ושליש התוספת בקירוב מסוף היום וכמו כן בקיץ היום לווה מהלילה שעות שליש התוספת בקירוב מתחילת הלילה ושני שלישים בקירוב מסוף הלילה וכנז' בזוהר ויקהל דקצ"ה ע"ב כי אינון שעתי דמתוספן בחורף בלילה דיממא אינון ולא אתחשבו מלילה בר תריסר דאינון דילה וכמו כן אינון שעתי דמתוספן בקיץ ביממא דלילה אינון ולא אתחשיבו בר תריסר דאינון דיליה וכן היה זמן קרבן התמיד של בין הערבים מכי ינטו צללי ערב בין בחורף בין בקיץ הרי לנו מעשה גדול דזמן קרבן התמיד כנז' ואע"פ שבקיץ משינטו צללי ערב עד שקיעת החמה יש יותר משש שעות אותו זמן העודף על הו' שעות הוא מתחלת הלילה הבאה וכן בחורף להיפוך באופן שאחר ו' שעות מי"ב שעות של הלילה כנז' אז הוא חצות הלילה ממש, ותיכף ומיד יתגבר כארי לקום משנתו ויזהר מאד שנא יעבור חצות והוא ישן כי אם יעבור חצות והוא ישן אז הוא טעים טעמא דמותא ומתדבק ומתקשר ברזא דמותא ושליט עליה סטרא דרוח מסאבא כי הוא יורד בחצי הרע דקליפת נוגה כי השינה בחצות הא' של הלילה הוא בבחי' חצי העליון דטוב דקלי' נוגה והוא כי בחי' כו' שעות כא' של הלילה נקראין שתין נשמי כמבואר בדברי כרב ז"ל וכמ"ש בע"ה בכוונת השינה והישן באותן הו' שעות הא' אותה השינה הן מעט הן הרבה נק' שתין נשמי חסר חד ולא טטים טעמא דמותא והוא חי כנז' בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ואפילו ישן אחר חצות אחר שיאמר הברכות והתיקון חצות אין בכך כלום ולא שליט עליה עוד רוח מסאבא ולא טעים עוד טעמא דמותא אחר שנתעורר בחצות והמשיך המותין לז"א ע"י הברכות כי סכנת האחיזה והשליטה הנז' של הקלי' הוא על מי שהיה ישן מקודם חצות ועבר עליו חצות ולא נתעורר אז שולטין עליו הקלי' כנז' אבל הישן אחר חצות אין להם שליטה עוד עליו ודלא כס' מק"מ שכתב משם הרמ"ז ע"ה על מאמר הזוהר הנ"ז יעו"ש כי גרסת הזוהר שלהם היה בלא הגהת דרך אמת וז"ל הזוהר כי אתפליג ליליא וקדושא עילאה איתער ובר נש נאים בערסיה ולא איתער וכו' ע"ש. והאר"י ז"ל הגיה ובר נש דנאים בערסיה במקום מלת נאים כתב דנאים ר"ל שכבר היה ישן ולא אתער וגם ממה שאמר ולא אתער משמע שכבר היה ישן ולא אתער. ושינת אחר חצות כבר כתבה הרב ז"ל בפי' [בשער הכוונות בדרושי הלילה דרוש ד'] שאם אינו יכול לעמוד כל חצות עד הבוקר שיכול לישן אח"כ באופן שצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור בפרט אם שורש נשמתו הוא מזווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה עכ"ל. והביאו ש"צ דף י"ז. וכ"כ ברכ"י אות ה' בשם שב יעקב א"ח סי' א' די"ב שעות אחר חצות היום הוא חצות לילה בשמים ובג"ע הארץ. וכ"כ עיקרי הד"ט סי' א' או' ב' וכ"כ בי"ע אות ב' ר"ז או' ח' שע"ת אות ו' וכתב וכן נראה עיקר וכ"כ בכף החיים למהרח"פ סי' ג' או' ל"ג דסברא זו היא מוסכמת מש"ס ופו' ומקובלים כמ"ש בספרו לב חיים ח"א סי' ו' ורו"ח סי' א' או' ך' יעו"ש. וכ"כ הרה"ג בן איש חי פ' וישלח אות ד':