Kaf HaChaim on Orach Chaim 10:23 כף החיים על אורח חיים י׳:כ״ג

כג) [סעיף יב'] מלבושים שבמצרים וכו' אע"פ שיש להם ד' כנפים פטורים. כתב ב"י יש לדקדק במלבושים שלנו שהם פתוחים מלפניהם מלמעלה למטה שהרי יש להם ד' כנפות שנים סמוך לצואר ושנים למטה סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ומיהו במלבושים שלמטה יש לדחוק ולומר דכיון שאנחנו חוגרים אותם הו"ל כסתומים משם למעלה וכו' אבל הני גלימות שלנו שאנחנו לובשים למעלה מכל הבגדים שהם פתוחים מלמעלה למטה ונמצא שיש להם ד' כנפות למה אנחנו פוטרים אותם מציצית ושמעתי שקצת מזקני ספרד היו עושין בה שתי קרנות עגולים דכל שאינם מרובעים לא חשיב כנפות כמ"ש בשם העיטור ותימא גדול הוא בעיני שכל העולם לובשים אותם בקרנות מרובעות ולא ראיתי מי שפקפק בדבר מעולם וכו' וראיתי כתוב בשם הר' חסדאי ז"ל שהיה פוטר אותם משום דלא מחייבי בציצית אלא חתיכה מרובעת כעין טלית שלנו ולא הביא טעם וראיה לדבריו וכו'. ול"נ שהטעם שלא נהגו להטיל בהם ציצית משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום והקור זכר לדבר ואין כסות בקרה והגלימא אין לובשים אותה להגין אלא מפני הכבוד שהרי אפילו יש לאדם כמה מלבושים אינו יוצא לחוץ בלא גלימה ואע"פ שלפעמים נהנה בחומה היינו כיון שתחלת עשייתה אינו להתחמם בה לא חשיב כסות ופטור. א"נ כיון שאם היינו מחייבים אותם בציצית היו נפסקים בכל עת הציצית התחתונים בדריסת הרגלים והיה צריך בכל עת לתקנם איכא למימר דלא חייבת תורה בכך דכל דרכיה דרכי נועם וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג עכ"ל וכתב עליו ד"מ וז"ל וכל זה איננו שוה לי דעל תירוץ הא' קשה לי דרוב טליתות שלנו שאנחנו לובשים בשעת התפילה שאינן להגן כלל רק לובשין אותן כדי לצאת בהן ידי ציצית ומברכין ברכה לבטלה. ועל תירוץ השני קשה לי מציצית הכסת שדרשו (גיטין נ"ו ע"א) שנקרא כן על שם שציציותיו היו נגררין אחריו ולא חששו למה שהוצרך לתקנם בכל עת ול"נ ליישב המנהג כי מאחר שמצות ציצית הוא שיחזיר שנים לפניו ושנים לאחריו כמו שנתבאר לעיל סי' ח' וכ"כ הרוקח דאיתא במדרש בפסוק והמים להם חומה שהכריז גבריאל למים שאחריהם הזהרו שעתידים להשליך כנף ציצית לאחריהם לכן ס"ל לאינשי דלא חייבה תורה אלא בכה"ג שב' כנפות לאחריו וב' כנפות לפניו שאז ב' ציצית מאחריו וב' ציצית לפניו ומעוטף בציצית אבל במלבושים שלנו שכל הד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר אין זה חיוב הציצית ולכן נהגו להקל עכ"ל, וכתב מ"א ס"ק י"ג ויען שהלכה זו רופפת ביד הגאונים ולא מצאו טעם נכון ירא שמים יעשה הקרן אחד עגול כמ"ש ב"י בשם זקני הקדמונים, וכ"כ ר"ז אות כ"ב, ח"א כלל י"א אות יו"ד, חס"ל אות ב', בן א"ח נר"ו פ' נח אות ט':