Kaf HaChaim on Orach Chaim 108:32 כף החיים על אורח חיים ק״ח:ל״ב

לב) [סעיף ח'] מי שלא התפלל וכו' מפני שסבור וכו' בנ"י כתב בזה ב' סברות ולסברה א' שכחה מקרי אונס ולסברה ב' מקרי פושע והביאו ב"י ופסק כסברה א' וכך הם דבריו כאן בש"ע, ועיין מ"א ס"ק י"א שגם הוא הביא מחלוקת הפו' בזה וכן הברכ"י או' ו' ובסי' שי"ח או' א' הביא פלוגתא בזה וע"כ כתב החס"ל או' ד' דיתפלל תשלומין בתורת נדבה ויתנה וכ"כ הרב בן א"ח פ' משפטים או' י"ד וכתב דיזהר ג"כ לחדש בה שום דבר בשומע תפלה יעו"ש, מיהו הברכ"י שם כתב בשם מהר"ם מינץ סי' כ"ה דשכחה הוי שוגג יעו"ש, וכן כתב הער"ה או' ו' דמי ששכח או טעה בדין מקרי שוגג והוכיח כן בסי' שי"ח או' ג' יעו"ש, וכן מי שהוא עושה ע"פ הוראת חכם שוגג מיקרי כמ"ש הרמב"ם בה' שגגות סוף פ' י"ב וריש פ' י"ג והוא מהגמרא דהוריות ב' דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב, וכ"כ בהדיא מ"א סי' שי"ח סק"ג, וכ"כ שדה חמד בכללים מע' ט' או' כ"ז (ומה שציין שם השד"ח להרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ג או' תקפ"ח שהביא מהרשב"א סי' אלף קפ"ט דטעות הוראה מקרי אונס ומשו"ה הותרה מיכל בת שאול שהורו לה ב"ד של שאול עיין להט"ז אה"ע סי' י"ז שהקשה על הרשב"א הנז' מדין שהובא בהרמב"ם הנז' והגאון חיד"א בברכ"י אה"ע שם תריץ יתיב דכוו' הרשב"א הוא דמקריא שוגגת ושוגגת מותרת כאנוסה כמ"ש הרמב"ם יעוש"ב):