Kaf HaChaim on Orach Chaim 110:49 כף החיים על אורח חיים ק״י:מ״ט

מט) [סעיף ו'] הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבקר וכו' פי' כשהיה יוצא בבקר קודם תפלה היה אומרה אחר יה"ר כדי להסמיכה וכו' דהא אין לומר תפלת הדרך אלא אחר שהחזיק בדרך כמ"ש סעי' ז' באר שבע דף ק"ט, שכנה"ג בהגה"ט אות ב' עו"ת או' י"ג מ"א ס"ק י"ב, פר"ח או' ו' מיהו הט"ז סק"ז כתב דיכול לאומרה אפי' בעיר קודם שיצא לדרך ומ"ש שיחזיק בדרך פי' שיהיה מוחזק בודאי לילך יעו"ש והב"ד הסו"ב או' ז' וכ"כ העט"ז או' ד' והחיד"א כתב בס' שער יוספ דף כ"ה דיכול לברך כל שיצא מפתח ביתו ללכת לדרך אף כי עודנו עומד בעיר יעו"ש, והביאו בברכ"י או' יו"ד ובמאב"ר או' א' וכתב שם במחב"ר דגם המו"ק מסיק הכי יעו"ש, והא"ר סופ או' י"ד כתב דבדיעבד אם אמרה כשהוא בעיר יצא ועיין מאמ"ר או' י"ד מ"ש על דברי הט"ז והא"ר ומסיק שלא לברך אלא אחר צאתו מן העיר ומעיבורה וכמ"ש מ"א ס"ק י"ד יעו"ש וא"כ כיון שיש פלוגתא בזה ועוד יש חששא אחרת דכל זמן שהוא בעיר או סמוך לה אפשר שיולד לו איזה סיבה ויחזור בו מלילך ואם יברך באותו עת תהיה ברכתו לבטלה אח"כ ע"כ אין לברך אותה לכתחלה עד שיצא מן העיר ומעיבורה ואם הוא הולך באניה או בספינה לא יברך אותה עד שתתרחק האניה או הספינה אעיבורה של עיר רק בדיעבד אם כבר בירך אותה כשהוא בעיר יצא כמ"ש הא"ר, ועיבורה של עיר יתבאר לקמן או' ב"ן.