Kaf HaChaim on Orach Chaim 114:52 כף החיים על אורח חיים קי״ד:נ״ב

בנ) שם עד שלושים יום בחזקת שהזכיר וכו' כתב הב"ד סי' מ"ז יש להסתפק מי שטעה ביום הל' והזכיר גשם וחזר והתפלל בלא הזכרת גשם כפי הדין ואח"כ ביום ל"א נסתפק אם הזכיר גשם או לא מה דינו מי אמרינן כיון שכבר התפלל ל' יום בלא גשם הוחזק ואמרינן דהוא בחזקה שלא הזכיר או דילמא דלא אמרינן שהוא בחזקה שלא הזכיר אלא כשהתפלל ל' יום רצופים בלא הפסק אבל כשהפסיק תוך ל' סתר ימים ראשונים וצריך ל' אחרים מיום הטעות ואילך עכ"ל, ולע"ד נראה דמוכרח הוא כצד הראשון שהרי אמרו ז"ל המתפלל ואינו יודע אם הזכיר אם לאו קודם ל' יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר מכאן ואילך מה שצריך מזכיר כדאיתא בטור וב"י וא"כ משמע בהדיא דאפי' כשהוא בתוך ל' חזקתו להזכיר לאחר שלושים אמרינן מה שצריך הוא מזכיר וא"כ ה"ה בנידון זה אע"ג דביום ל' טעה ביום ל"א אמרינן מה שצריך הוא הזכיר ומן התימה על הבי"ע אות ט' שכתב היפך מזה כצד השני ביעו"ש, אח"כ ראיתי להרב פתה"ד ז"ל אות ו' שגם הוא הקשה על הרב בי"ע ז"ל ופסק כמו שכתבתי וכתב שכן פסק ג"כ הרב אהל יצחק חא"ח סי' א' ומוהרח"א בס' נשמת חיים סי' ז' וגם כתב דלא כהרב עיקרי הד"ט סי' ה' אות ב"ן שכתב דבטעה איזה ימים מהרגלו הא' שלא יעלו בידו וישלים הימים שטעה בהם אלא מיד אחר ל' מהזכרה בחזקת שאמר כהוגן יעו"ש, וכן מה שנסתפק שם ב"ד במי שמכיר בעצמו שאחר ל' לא הוחזק עדיין כתב שם הפתה"ד דמדברי הט"ז מוכח כדעת הרב אהל יצחק ז"ל דבל' יום תלייא מלתא בכל גוונא ודלא כהרב עיקרי הד"ט ובי"ע ז"ל שכתבו דחוזר יעו"ש, אכן מה שנסתפק עוד שם הב"ד במי שיודע בעצמו שכבר הוחזק תוך ל' אם ידון כמוחזק או לא, כתב שם הפתה"ד דלדברי אהל יצחק ולשמת חיים ל' יום לעיכובא ובתוך ל' אם נסתפק חוזר אלא דהרב בי"ע ז"ל כתב דסומך על חזרת הש"ץ ואם הוא ביחיד יתפלל נדבה ויתנה והרב עיקרי הד"ט שם פשיטא ליה בהא נמי דבדידיה משערינן וכיון שראה בעצמו דסגי ליה להרגיל לשונו בציר מל' יום אם נסתפק שוב אינו חוזר יעו"ש: