Kaf HaChaim on Orach Chaim 117:2 כף החיים על אורח חיים קי״ז:ב׳

ב) שם ברכת השנים וכו' ולא יאמר ושבענו מטובה אלא מטובך דקאי להקב"ה ולא על השנה וכן בכל הברכה הרא"ש בתשו' כלל ד' סי' ך' וכ"כ רש"ל בתשו' סי' ס"ד. והב"ד כנה"ג בהגה"ט וכ' דכן הוא המנהג יעו"ש. מ"א סק"ב. וכ"כ קשל"ה בדיני תפלת י"ח. וכ' דאין להשגיח על הס"ת שעל פני' האדמה' ושבענו' מטובה' שהוא שם של הוי"ה רק יאמר מטובך עכ"ד. וכ"כ א"ר אות א' וכ' ודלא כנמצא בסידור בשם של"ה לומר מטובה יעו"ש ומ"ש העט"ז אות א' דבדרך יאמר מטובך כי אז יש בס"ת שם של יוה"ך ובעיר יאמר מטובה לפי שאז יש בס"ת שם הוי"ה כבר כתבנו בשם הקשל"ה שאין להשגיח על הס"ת וע"כ אין לשנות העיר מהדרך אלא תמיד יאמר מטובך דוקא. ומ"ש הבאה"ט סק"א דבסידור האר"י ז"ל כתב מטובה לא נמצ' זה בכתבי האר"י ז"ל וגם בשער הכוו' בנוסח התפלה זה לא כתוב וכבר הב"ד לעיל בסי' מ"ח יעו"ש, וכן בסידור הרש"ש ז"ל שמסודר ע"פ כוונות האר"י ז"ל כתוב מטובך וא"כ צ"ל דאין זה מהאר"י ז"ל אלא איזה תלמיד כתבו וכנו אותו על שם האר"י ז"ל וע"כ אין לסמוך ע"ז וצ"ל ושבעינו מטובך, ומ"ש הרד"א וברך שנותינו בלשון רבים נראה דהוא ט"ס שהרי תיכף אומר ותהי אחריתה שהיא לשון יחיד וע"כ העיקר לומר וברך שנתינו בלתי וא"ו והנו"ן תהיה קמוצה, ש"ץ דף קכ"ט ע"א, והביאו שע"ת אות א' וכתב דגם בנוסח האשכנזי' שאין אומרים ותהי אחריתה מ"מ אין לשנות לומר שנותינו רק שנתינו בקמץ הנו"ן וכן המנהג עכ"ד, וכשרוצה להתפל על הפרנסה אם טוב לאומרה בברכה זו או בש"ת יתבאר לקמן בסי' קי"ט בס"ד: