Kaf HaChaim on Orach Chaim 117:40 כף החיים על אורח חיים קי״ז:מ׳

מ) שם ואם השלים תפילתו וכו' אע"פ שעדיין לא עקר רגליו כעקורים דמי, זה פסק מרן ז"ל ע"פ מ"ש בב"י בסי' תכ"ב דפסוק הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דתרתי בעינן לא עקר רגליו וגם רגיל לומר החנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אע"פ שעדיין לא עקר כעקורים דמי ודלא כרב עמרם דבעי דוקא עקר יעוש, וכ"פ הלבוש כדעת מרן ז"ל, קש"ג סי' ט"ז אות ה' ש"ץ דקכ"ט ע"ב, ר"ז אות ה' וה"ה אם רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו והסיח דעתו מלומר עוד הוי כאלו עקר רגליו ודוקא כשאמר יהיו לרצון שזהו גמר התפלה מ"א סי' תכ"ב סק"ב, א"ר שם אות ה' ש"ת דף קצ"ט ע"ד ר"ז בזה הסי' אות ה' חס"ל אות י"א, דה"ח אות ב' בן א"ח פ' בשלח אות י"ח, ודלא כח"א כלל כ"ד אות י"ד, וכ"ף קיצור ש"ע סי' י"ט אות ו' ודחה דברי הח"א בפאת השלחן יעו"ש וכ"ף מ"ב אות י"ח ודחה דברי הח"א בב"ה יעו"ש, ולפי מה שנוהגים לומר יהיו לרצון וכו' אחר סיום הי"ת וגם לאחר תחנונים כמ"ש בסי' קכ"ב סעי' ב' לא חשבינן גמר תפלה לענין זה יהיו לרצון הראשון אלא השני, א"ר שם, והיינו אעפ"י שלא אמר עושה שלום במרומיו, פרמ"ג א"א בסי' תכ"ב אות ב' חס"ל שם, בן א"ח שם מ"ב שם: