Kaf HaChaim on Orach Chaim 119:3 כף החיים על אורח חיים קי״ט:ג׳

ג) שם היה צריך פרנסה מבקש עליה בברכת השנים. ובשער הכוונות דרוש ו' דעמידה כתב דישאל בשומע תפלה וז"ל שם ראוי לשאול על מזונותיו בברכת שומע תפלה להורות שהוא בוטח בו ית' אשר בידו מזון לכל חי ע"ד תפלת רב ייבא סבא בכל יום קודם אכילתו כנז' בפ' בשלח (דף ס"ב ע"ב) עכ"ל, וכ"כ שם בנוסח התפלה דף נ"א ע"ג פרע"ח שער העמידה פ' י"ט ומשמע דאפילו הוא עשיר צריך לשאול על מזונו כדי להורות שהוא בוטח בו ית' וכ"כ מ"א סק"א א"ר או' א' סידור בי"ע או' ג' ובברכ"י או' ב' כתב בשם גורי האר"י ז"ל שיתפלל במחשבתו על הפרנסה בברכת השנים וישאל מזונותיו בפירוש בשמע קולנו והב"ד הש"ץ דף קכ"ח ע"ג זכ"ל או' ת' והיינו כשאומר ברך עלינו את השנה כזאת יתפלל במחשבתו שיתן לו השי"ת פרנסה טובה וכן בקיץ כשאומר ברכינו וכו' ואח"כ בש"ת שואל בפירוש:

ג) וכתב עו"ש בשער הכוו' דראוי מאד אל האדם שבאומרו תפלת הלחש יאמר וידוי בש"ת כנז' בזוהר פ' בלק דקצ"ה ע"ב וז"ל לבתר לשואה גרמיה גו חסידים בש"ת לפרטא חטאוי, וכ"כ בנוסח התפלה שם וז"ל וכשיגיע אל תיבת מלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו וכו' יאמר וידוי על חטאיו בדרך קצרה רבש"ע חטאתי עויתי פשעתי לפניך יר"מ שתמחול ותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה ואם ירצה יתודה באורך בפרטות עכ"ל, וכ"כ בפרע"ח שם, וכ"כ א"ר שם בשם סדר היום, וכתב עו"ש הא"ר בשם הנז' שאם יש לו איזה עון מחודש באותו יום מזכיר אותו בתפלה הקודמת אצלו שחרית או מנחה או ערבית:

ג) ובסידור הרש"ש ז"ל כתב סדר הוידוי ושאלת הפרנסה בברכת ש"ת אחר שומע תפילות ותחנונים אתה יותר בארוכה וז"ל אנא ה' חטאנו ועוינו ופשענו ימרדנו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו. עברנו על תורה שבכתב ועל תורה שבע"פ ובטלנו ולא קיימנו רמ"ח מ"ע וענפיהם. ומד"ק ומד"ם, ועברנו על שס"ה מצות ל"ת וענפיהם, ומד"ק ומד"ס וסרני ממצותיך הטיבים ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ועתה הננו שבים בתשובה שלימה ומתחרטים על כל מה שחטאנו ועוינו ופשענו חרטה גמורה ועוזבים אותם עזיבה גמורה. ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתמחול ותסלח לכל פשעינו ותפתח לנו שערי תשובה ותפשוט את ימינך לקבלנו בתשובה שלימה כי ימינך פשוטה לקבל שבים:

ג) ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתזמין לנו ותשלח לנו היום ובכל יום ויום מזונית ופרנסה טובה לחם לאכול ובגד ללבוש בנחת ולא בצער בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בביזוי בהתר ולא באיסור, פרנסה שלא יהיה בה שום בושה וכלימה, פרנסה שאוכל לעסוק בתורתך הקדושה והטהורה והתמימה לשמה, פרנסה שלא תצריכני בה לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם כי בשמך חונני, ומאוצר מתנת חנם תכלכלני ותשפיעני ע"י השם הגדול דִיקָרְנוסָא המונה על הפרנסה. כי אתה נותן לכל איש ואיש די מחסורו ולכל גויה וגויה די פרנסתו כדכתיב עיני כל אליך ישברו ואתה ניתן להם את אכלם בעתי, ואעפ"י שחטאנו ומנענו מזונותינו ממני בחסדך בטחנו וברצונך הטיבה עלינו כדכתיב רוצה ה' את יריאיו את המיחלים לחסדו וכן מדותיך להחיות לטובים ולרעים כדכתיב פתח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ומלפניך מלכינו ריקם וכו' עכ"ל וא"כ מי שיש לו פנאי בתפלת הלחש יאמר זה הסדר שכתוב בסידור הרש"ש ז"ל ואם אין לו פנאי יאמר בקיצור כמ"ש בשער הכוו' רבש"ע חטאתי וכו' כנז"ל, ואח"כ יאמר יה"ר מלפניך ה' או"א שתזמין ותשלח לנו היום ובכל יום ויום מזונות ופרנסה טובה לחם לאכול ובגד ללבוש בנחת ולא בצער בריוח ולא בצמצום בכבוד ולא בביזוי בהתר ולא באיסור לעבודתיך ולתלמוד תורתך ע"י השם דִיקָרְנוסָא הגדול הממונה על הפרנסה כדכתיב עיני כל אליך וכו' פתח את ידיך וכו' (ויכוין השם רק בלבו וגם יכוין שהוא גי' חת"ך עם הג' אותיות ונקדותיו גי' ע"ב) וכו' וכל אדם יכתוב זה הנוסח על הנייר כדי לאומרה בתוך התפלה, ועיין בזוהר פ' פנחס דף רכ"ד ע"ב דמשם מתבאר דאין לומר תפלה על המזונות בתפלת המנחה כך שמעתי מהחכם השלם והכולל כמהר"ר אברהם בן אשר ה"י, ש"ץ דף קל"ב ע"ד. שע"ת או ג' והביאו רו"ח או א' וכתב דאם יש זכות בידו תתקבל יעו"ש.

ג) וכתב עו"ש הש"ץ וז"ל וטוב שיאמר תפלה זו בהכנעה ושברון לבב ובכפיפת ראש ובדמעה אם אפשר לו ואם א"א לו יאמר בקול בוכים ויקבל עליו שלא לשוב עוד לעשות כזה מדעתו ואם לאו אז מקטרגים עליו לאמר פלוני שהתודה חזר לעזות פנים לסורו הראשון ואז עונשו ביותר ח"ו כמ"ש שם בזוהר עכ"ל. שע"ת שם: