Kaf HaChaim on Orach Chaim 123:13 כף החיים על אורח חיים קכ״ג:י״ג

יג) שם ולא יחזור למקומו וכו' ונ"ל לקיים דברי שניהם שכשאומרים פיוטים כיון דפתח ש"ץ ילך למקומו ובשאר כל ימים עד דמטי ש"ץ לקדושה, ל"ח פ' אין עומדים או' ע"ג שכנה"ג בהגמ"ט או' ה' מ"א סק"ו. מיהו הב"ח כתב וז"ל ולענין הלכה הרמב"ם בפ"ט כתב כמ"ד עד דמטא ש"ץ לקדושה והכי ודאי נקטינן לכתחלה היכא דאפשר אבל היכא דאיכא דוחק ואתי לאנצויי יכול לחזור מיד דפתח ש"ץ בקול רם אבל לא קודם שפתח ש"ץ בקול רם והכי משמע מלשון הש"ע שכתב ולפחות עד שיתחיל ש"ץ להתפלל בקול רם עכ"ל. והביאו שכנה"ג בהגב"י או' ו' עו"ת או' ב' א"ר או' ה' יפ"ל או' ב' דה"ח או' ב' מ"ב או' יו"ד, והאחרונים כתבו דגם דכשאומרים פיוטים יש להקל ולחזור כשמתחיל ש"ץ בקול רם ח"א כלל כ"ד אות ל' קיצור ש"ע סי' י"ח אות י"ג, מ"ב שם, ובשער הכוו' דרוש ג' דחזרת העמידה כתב וז"ל ובהגיע הש"ץ אל נקדישך וכו' צריך האדם לחזור ולפסוע ג' פסיעות לפניו במקום שהיה עומד בהיותו מתפלל בלחש עכ"ל, וכ"כ בפע"ח שער חזרת העמידה פ"ב, מ"ח במס' שארית האצילות פ"ב אות א' וזה משמע כדברי הרמב"ם ז"ל דאין לחזור למקומו כ"א עד הגיע ש"ץ לקדושה, וכ"כ החיד"א בקש"ג סי' טו"ב אות ח"י וע"כ נ"ל דגם באיכא דוחקא או אומרים פיוטים וא"א לו לעמוד במקום שכלו פסיעותיו יותר טוב לילך למקום אחר אם אפשר ולא יחזור למקומו עד קדושה, ועיין לקמן אות טו"ב: