Kaf HaChaim on Orach Chaim 123:25 כף החיים על אורח חיים קכ״ג:כ״ה

כה) שם הגה. ולכתחלה לא יפסיע וכו' נראה דוקא היכא דאפשר אבל בבהכ"נ שרבים נכנסים בה וצר להם המקום שא"א לפסוע ג"פ עקב בצד אגודל ואגודל בצד עקב ולעמוד שם דאתו לאנצויי כדאי הוא הרשב"א לסמוך עליו בשעת הדחק שכתב בתשו' סי' שפ"א שלא שמענו שום שיעור לג"פ אלו וכן נהגו הכל לפסוע בלא שיעור והוא מטעם הדוחק שא"א לפסוע בדקדוק אבל היכא דליכא דוחק צריך לדקדק לפסוע גודל בצד עקב ועקב בצד גודל ולא יותר מזה, ב"ח. והביאו שכנה"ג בהגב"י או' א' עו"ת או' ג' א"ר או' ט' (ומ"ש המ"א סק"י בדברי הרשב"א דלא כהב"ח כתב עליו שם הא"ר דאינו מוכרח יעו"ש) סו"ב או' א' ש"ץ דקל"ה ע"ג. בי"ע או' ד' חס"ל או' כ"ד. בן א"ח שם. מיהו המאמ"ר או' יו"ד אעפ"י שהקשה גם הוא על דברי המ"א שכתב בדברי הרשב"א כתב לענין דינא דאין דברי הב"ח נראין אלא העיקר כדברי מרן ז"ל ומור"ם בד"מ שדחה דברי הרשב"א ז"ל מהלכה יעו"ש, וכ"נ משער הכוו' שכתבנו באו' הקודם שנתן טעם בסוד שאין לפחות משעור פסיעה עקב בצד גודל וע"כ אין להקל בזה לעשות פסיעות קטנות אלא דוקא היכא דלא אפשר בענין אחר אבל לכתחלה צריך האדם להשגיח קודם שיתפלל ולראות המקום אשר הוא מתפלל בו אם יש בו שיעור לעשות אח"כ ג"פ כהלכתן ואח"כ יתפלל, ומ"ש שם השכנה"ג והביאו הבאה"ט סק"ט דהמנהג עכשיו שאם מסיים התפלה ואחריו אדם אחר שהוא מתפלל שאינו יכול לפסיע ג"פ ממתין עד שיעלה האחר תפלתו ואח"כ פוסע הג"פ הוא תמוה שהרי מדינא היא דאסור מפני שעובר המתפלל כמ"ש לעיל בש"ע סי' ק"ב סעי' ה' ולמה כתב זה מצד המנהג. ועיין עוד להמאמ"ר שם מה שהקשה עוד על דברי השכנה"ג הנז' ודו"ק. ועיין בדברינו לסי' ק"ב או ל':