Kaf HaChaim on Orach Chaim 124:20 כף החיים על אורח חיים קכ״ד:כ׳

ך) שם קרוב להיות ברכותיו לבטלה וכו' הא דכתב קרוב ולא ממש משום דאיתא לעיל סי' נ"ה דאם התחיל בעשרה ויצאו מקצתן הש"ץ גומר, דרישה או' א' ומשמע דזהו דוקא אם כבר התחיל בהתר שהיו שם ט' מכוונים לברכתיו שעשה כראוי ואז הוא גומר התפלה כמ"ש לעיל סי' נ"ה אות ל"ו ואז הם היוצאם עונם ישאו כמ"ש במור"ם שם סעי' ב' אבל לכתחלה פשיטא דאין הש"ץ מתחיל להתפלל עד שידע בבירור שיש ט' מכוונים לברכותיו ואע"ג דבב"י שם בשם האגור משמע דאפי' ישן מצטרף לחזרת העמידה מרן י"ל לא פסק כוותיה לענין חזרה אלא דוקא לענין קדיש כמ"ש סי' נ"ה סו' אבל לענין חזרה פסק כדברי הטור מהטעם שכתבנו לעיל או' טו"ב ואנן כפסק מרן ק"ל שקבלנו הוראותיו כידוע וכן הוא הסכמת אחרונים שכולם נקטו דברי הטור ומרן ואין לשנות, ועוד עיין בדברינו לסי' נ"ה אות מ"ח ודו"ק ומיהו אם כבר התחיל ואח"כ נמצא איזה אדם ישן או מדבר ודאי שגומר הש"ץ תפלתו ויש לסמוך בזה על דברי האגור דלא גרע משיצאו מקצתן דגומר אלא דהם עונם ישאו וכמ"ש מור"ם ז"ל שם: