Kaf HaChaim on Orach Chaim 124:47 כף החיים על אורח חיים קכ״ד:מ״ז

מז) שם, ולא יענה אמן יתומה דהיינו שהוא חייב בברכה וכו' הגה. ויש מחמירין דאפי' אינו מחויב באותה ברכה וכו' עין ב"י וב"ח וט"ז סק"ד מה שהאריכו בענין זה וסיים הב"ח וז"ל ולענין הלכה בפלוגתא דרבוותא נקטינן לחומרא לכתחלה דאין עונין אמן יתומה אפי' א"צ לצאת באותה ברכה כגון שכבר התפלל ואפי' יודע אי זה ברכה הוא אומר אלא שלא שמע הברכה כלל דזה ג"כ הויא אמן יתומה לרב כהן צדק לפי דעת התוספת בפ' החליל למאי דפי' ולא שרי לענות אמן יתומה אלא בקריאת ס"ת דאפי' אינו יודע איזה ברכה הוא אומר ואעפ"י שלא שמע הברכה כלל עונה אמן וכן כל כיוצא בה כשהמברך נהנה והלה שאינו נהנה אינו מחויב בה יכול לענות אמן יתומה אפי' אינו יודע איזה ברכה הוא אומר ואפי' לא שמע ודלא כמ"ש בש"ע ובהגה ש"ע דאם כבר התפלל ויודע איזה ברכה אומר הש"ץ יכול לענות אמן יתומה אעפ"י שלא שמע הברכה כלל דאעפ"י שכן הוא לרש"י ותו' בפ' שלשה שאכלו ולהר' יונה והרא"ש להך שינויא וכך היא דעת רבינו הטור לפי פירושו בדברי רב כהן צדק מ"מ דעת התו' בפ' החליל אינו כן לדעת רב כהן צדק וכדפי' וע"כ נכון להחמיר לכתחלה עכ"ל והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ה' וכן המ"א ס"ק י"ל הביא דברי הב"ח וכתב עוד להחמיר יותר דאפי' בברכת התורה והנהנין לא שרי אלא ביודע, (כן פי' המחה"ש והפרמ"ג בא"א אות י"ג דברי המ"א דתרי חומרי נקט חומרת הב"ח בברכה שלהוציא רבים, וחומרת רמ"א בברכ' התור' והנהנין דבעינן עכ"ף שיודע באיז' ברכה עומד יעו"ש ומ"ש המאמ"ר אות ט' בדברי הב"ח הנ"ז כדי לישב דברי המ"א אינם אלא דברי נביאות כיעו"ש) וכ"כ החיד"א בקש"ג סי' ט' אות ה' (אלא דמ"ש כל זה ע"ש הב"ח נראה דזה העתיק ממ"א ופשטא דלישנא דמ"א נקט וכבר כתבנו דהמ"א חרי חומרי נקט) ח"א כלל ו' אות ה' חס"ל אות ח' ונכון ליזהר דאין לענות אמן אפי' אחר ברכה שאינו מחוייב בה כגון ברכת החזרה והנהנין אלא א"כ שמע וידע איזה ברכה מברך המברך מאחר דגם המתירין לא אמרו אלא דיכול לענות אם לא שמע אבל לא אמרו לענות בדרך חיוב וכיון דחמירא איסורא לענות אמן יתומא יש לחוש לכל הצדדין ואין לענות כ"א שמע וידע מיהו א"צ לשמוע כל הברכה מתחלתה ועד סופה כמ"ש סי' רט"ו סעי' ב':