Kaf HaChaim on Orach Chaim 126:13 כף החיים על אורח חיים קכ״ו:י״ג

יג) ש"ץ כהן שהיה עומד ומתפלל י"ח בקול רם ונשמע שיש מת בבית הנוגע לבהכ"נ כתב בא"ר או' ג' דאין לומר לו עד שיסיים התפלה מפני שטמאה זו אינה אלא מדרבנן כדאיתא ביו"ד הי' שע"ב. מיהו הח"א כלל כ"ט או' ז' כתב דלכאורה כן נראה מדברי הש"כ שם אבל המ"א סי' שמ"ג סק"ב השיג ע"ז וכתב דאם יש חור טפח לכ"ע הוי דאורייתא יעו"ש וע"כ כתב הח"א שם דאם אפשר לסתום הפתחים וחלונות של בהכ"נ או של בית שהמת שם ואעפ"י שיש עוד טמא הדרבנן א"צ להודיע להש"ץ עד שיגמור תפלתו אבל אם א"א לזהר בזה צריך לצאת אפי' באמצע תפלה עכ"ד והער"ה בסי' קכ"ח אות ב' כתב דאפי' בטמאה דאורייתא א"צ להודיעו יעו"ש, ועוד עיין בש"ץ דף קי"א ע"ג ודף ק"מ עד דף קמ"ב מה שהאריך בזה וסיים דאם היא טמאה דרבנן יכול הכהן להתעכב בבהכ"נ יעו"ש ועוד עיין בהראב"ד על הרמב"ם בפ"ה מנזירות הל' י"ז על מ"ש הרמב"ם בד"א וכו' ומ"ש עליו הכ"מ שם יעו"ש וע"כ נ"ל דאם היא לכ"ע טמאה דרבנן כגון שלא יש חלון מבית המת לבהכ"נ שיש בו טפח או שיכולין לסתמו ויש שם כהן שמתפלל לחש או חזרה אז סותמין החלון וגם הפתחים ואין לומר לו עד שיסיים התפלת י"ח ויצא אבל אם הוא בענין שאין יכולין לסתמו אם מתפלל לחש אומרים לו ויצא ולא יפסיק בדיבור אלא תכף הילך למקום אחר וישלים תפלתו כיון שיש אומרים דהליכה לצורך לא חשיבא הפסק כמ"ש בסי' ק"ד ובדברינו לשם אות כ"א אבל אם הוא מתפלל בקול רם דאם יפסיק תהיה ברכותיו למפרע לבטלה נראה דאין להגיד לו עד שיגמור תפלתו בקול רם כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא וברכות לבטלה יש בהם איסור לאו דלא תשא שב וא"ת עדיף ואין להגיד לו, ואם אירע שהגידו לו צריך לצאת משם והשני מתחיל מתחלת הברכה כמ"ש המש"ז אות ג' ועיין לקמן סי' קכ"ח אות י"א: