Kaf HaChaim on Orach Chaim 127:16 כף החיים על אורח חיים קכ״ז:ט״ז

טז) שם ואין הצבור עונין אחריו אמן וכו' והטעם מפני שאין עונין אמן אלא כששומעין מפי המברך, ב"י בשם הרד"א, ט"ז סק"ד, עו"ת אות ז' וכ"כ הלבוש דאע"פ שעונין אמן על כל פסוק כשכהנים נושאין ידיהם שאני התם שהכהנים בנשיאת כפים אומרים אותו בלשין ברכה שמברכין את ישראל לכך נופל לענות אחריהם אמן שהוא לשון קיום ומחזיק שמאמין את הדבר שאומרים הכהנים אבל הש"ץ שאינו אומר אותה אלא בתורת בקשה שמתחיל אלהינו וכו' אין נופל אחריו לשון אמן אלא כן יה"ר כלומר גם אנו מבקשים ממנו ית' שכן יעשה ויהי כן רצינו ית' עכ"ל, ומזה דקדק הזכ"ל אות ת' דכשהש"ץ אומר ברכת כהנים אין שום צורך להקהל להפוך פניהם נגד הש"ץ כיון דאינו אומרה כ"א בלשון בקשה יעו"ש, אבל היפ"ל בסי' קכ"ח אות ג"ל כתב דגם כשאין כהנים ג"כ שאומר הש"ץ או"א ברכנו וכו' יש לפנות פניהם נגד הש"ץ כדי לקבל אור העליון הנמשך בעת ברכה זו וכתב שכן ראה נוהגים אנשי מעשה וכ"כ מוהר"ר עראמה בחיבורו על הרמב"ם סו"פ ט"ו מה"ת יעו"ש: