Kaf HaChaim on Orach Chaim 127:18 כף החיים על אורח חיים קכ״ז:י״ח

חי) שם, אלא כן יה"ר פעם אחת בסוף שהרי אינו אלא כעין ברכה אחת, ואם רוצה עונה כן יה"ר על כל ברכה וברכה, אבל מה שנוהג העולם שלא לומר בן יה"ר אלא בסוף ובב' ברכות הראשונות עונים אחר ש"ץ יה"ר הוא טעות דיה"ר אינו משמע על איזה דבר הוא אומר שיה"ר אלא אין עונה כלום אחר ב' ברכות אלא בסוף הג' אומר כן יה"ר או עונה על כל ברכה וברכה כן יה"ר אבל העיקר שלא יענה כלום אלא דבסוף עונה כי"ר והכי משמע בש"ע עכ"ל, וכ"כ העו"ת אות ח' עט"ז אות ג' וכ"כ הט"ז סק"ד דמשמע כאן דא"א כי"ר אלא אחר סיום אמירת ברכת כהנים, וכ"כ המ"א סק"ה, א"ר אות ו' סו"ב אות ג' אבל המאמ"ר אות ה' הקשה ע"ז וכתב דמהיכא משמע להו להפו' הנז' מהש"ע דאין לומר כי"ר כ"א לבסוף אלא אדרבא משמע דאחר כל ברכה עונין כי"ר כמו שעונין אמן אחר כל ברכה וברכה יעו"ש, וכתב שכן משמע מדברי הלבוש וכן הוא בס' א"ח דף ק"ט ע"ד דאומרים כי"ר בסוף כל פסוק יעו"ש, וכן עתה עמא דבר לומר כי"ר אחר כל פסוק ופסוק מאחר דגם הב"ח כתב דאם ירצה יכול לענות כי"ר אחר כל ברכה וברכה ותול"מ: