Codes
Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:11 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:י״א
Part of: Siman 128
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
יא) [סעיף ב'] כל כהן שאין בו וכו' ואין הכהן מטמא לנשיאות כפים תו' סוטה דף לח ע"ב בשם הירושלמי דנזיר פ' כ"ג והביאו א"ר אות ג' ומש"ז אות ג' והטעם פי' הרב מראה הפנים בנזיר משום דטומאה הו"ל עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה והביאו הפתה"ד אות א' יעו"ש וכתב הא"ר שם דאפי' כבר נטל ידיו לעלות ונשמע שיש טומאה יוצאין מביהכ"נ ע"כ וכ"כ הער"ה אות ב' דאפילו א"ל לעלות אינו מטמא לנ"כ יעו"ש, ומ"ש המש"ז שם דאם טמאה בבית הסמוך אין יוצא דהוי דרבנן ונ"כ ד"ת ואפי' יודע דצריך לישא כפיו עיין בדברינו לעיל סי' קכ"ו אות י"ג שכתבנו דאם יש חור טפח י"א שהוא דאורייתא וא"כ צריך לצאת אם ידע או הגידו לו יעו"ש ודו"ק:
יא) בית הכנסת שיש מת ב"מ בבית אחד שבחצר המוקפת זיזין ואכסדראות וכל דלתי אותו הבית נעולות כיון דדין סוף הטומאה לצאת הוא מדרבנן יש להתיר לכהן ליכנס לבהכ"נ כדי לישא כפיו כיון דלצורך מצוה הוא, שו"ת הרמ"ז סי' ט"ו, ובסי' ט"ז כתב ששלח פסק זה להרב כמהר"ר שמואל אבוהב והסכים עמו לדינא יעו"ש, והב"ד עיקרי הד"ט סי' ה' אות נ"ח בי"מ אות ב' ועיין בתשו' דב"ש סי' רכ"ג ששם הביא דברי הרמ"ז ז"ל יעו"ש:
יא) טומאה שהיתה בבית הסמוך לבהכ"נ שהיתה נכנסת דרך חלון בהכ"נ של נשים, הורו גאוני א"י בשבת לסתום החלון שהיתה טפח על טפח בצמר משום דהוי ראוי לשכיבה ולית ביה משום מוקצה ומשום בנין, ותוספת בנין מותר, וברשת של עץ ג"כ התירו לסתום, הן מפני כבוד צבור שלא יהיו מתפללים במקום שהטומאה נכנסת דרך החלון והן מפני שאין להניחם בלא ב"כ באהבה, לקט הקמח ביו"ד דקכ"ג ע"ג ש"ץ דק"מ ע"א, בי"מ אות ג':
יא) מהא דקאמר הרב לקט הקמח שהורו גאוני א"י בשבת לסתום החלון וכו' לפי שאין ראוי להניח הצבור בלא נ"כ משמע דאי לא היה באפשרות לתקן כמו שעשו גאוני א"י לא היו הכהנים יכולין לישא כפיהם לפי שאין הכהנים רשאין לעמוד בבהכ"נ מפני הטומאה שנכנסת לשם דרך החלון ואין מצות נ"כ דוחה את הטומאה וכ"מ מדברי הדב"ש סי' ר"ד וט"ז סי' שע"א סק"ג, ה"ה בש"ץ שם, בי"מ אות ד' ועיין לה"ה שם בש"ץ מה שהאריך בזה ובדברינו לעיל סי' קכ"ו אות י"ג:
יא) וכענין נשיאות כפים בזמן המקדש בגבולין שאין מזכירין שם המפורש וכן בזה"ז אם היא דאורייתא או מדרבנן כבר עמד בזה הרב קרן אורה בחי' לסוטה על דף ל"ח ומסיק דהיא מדאורייתא שכן מוכח מסתמיות דברי הרמב"ם ז"ל בה"ת וממ"ש ריב"ל כל כהן שאינו עולה עובר בג' עשה ומהירושלמי שהביאו התו' בסוטה שם כהן מהו שיטמא לנ"כ ושכן משמע כולה שמעתתא בפ' האשה שנתארמלה גבי מעלין מנ"כ ליוחסין ושכ"כ בילקוט בשם ספרי זוטא דאמרו בזה בכל מקום אשר אזכיר את שמי אף בגבולין וכו' יעו"ש וכ"נ דעת הפרמ"ג בא"א אות א' ובמש"ז אות ג' והגם דהמו"ק בסי' זה כתב כמה פעמים דנשאות כפים בזמן המקדש בגבולין וכן בזמן הזה אינה אלא מדבריהם והוכיח כן בכמה ראיות כבר עמד ע"ד התייר הגדול פתה"ד בסי' זה אות ד' והוכיח במישור מהש"ס בכמה דוכתי ומדברי גדולי המפרשים והפו' ראשונים והאחרונים שהיא מ"ע דאורייתא גם בזה"ז וגם שהמו"ק לא עמד בסברתו זאת שבתשו' שאילת יעבץ ח"א סי' ד"ן כתב שהיא מ"ע דאורייתא גם בזה"ז יעוש"ב, וכ"כ בהשמטות דף רי"ז ע"ד שכן מפורש בהמבי"ט בס' ק"ס פי"ד מה"ת דגם בגבולין הוי מדאורייתא יעו"ש, וכ"כ מהרש"ך בס' בנין שלמה הנד"מ סי' יוד, וכ"כ מר אחיו בס' ראשית בכורים דף יוד ע"ב יעו"ש והב"ד הרב שדי חמד ח"ג במע' דברי חכמים סי' ס"ד א"ח אות ג' וכ"מ מדברי מרן ז"ל כאן בש"ע ור"ז אות ג':