Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:273 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ער״ג

ערג) שם, בשבתות השנה וכו' בקצת מקומות נוהגים כשחל שבת ביו"ט שאין נ"כ, וכתב המ"א סק"ע די"ל הטעם ע"פ מ"ש ב"י בשם האגור שמנהג הכהנים לטבול לנ"כ ולכן כשחל יו"ט בשבת אין נ"כ דלא רצו לבטל עונה האמורה בתורה, וכתב דמטעם זה ג"כ נהגו הכהנים שלא לזקוק לנשותיהם בליל יו"ט כדי שלא יחזרו ויטמאו ביו"ט בקרי ואעפ"י שאפשר לטבול בשחרית מ"מ יהיו טבולי יום ועוד דלא נהגו לטבול ביו"ט כמ"ש סי' שכ"ו ס"ז אבל קצת נוהגין שאין נזקקין לנשותיהם ואין טובלין בעיו"ט ולא יאות עבדין ונ"ל דאם הוא ליל טבילה ישמש ויטבול שחרית עכ"ד. וכ"כ ר"ז או' נ"ז. אבל הט"ז ס"ק ל"ת כתב על מקומות שנוהגים שאפי' ביו"ט שחל בשבת אין עולין לדוכן שאינו יודע שום טעם דלמה יגרע קדושת היום בשביל שיש בו קדושה נוספת וראוי לבטל דבר זה וכן ראיתי גדול א' שצוה לעלות לדוכן גם בשבת כשחל ביו"ט עכ"ל. והא שכתב הט"ז שאינו יודע שום טעם וכו' הוא לפי מ"ש באו' הקודם דס"ל שאין לבטל נ"כ מפני טמאת קרי שאין לה שורש ועיקר. וכ"כ לעיל או' עכ"א ואו' ער"ב בשם כמה פו' יעו"ש, וכ"כ ח"א כלל ל"ב או' י"א, וכ"ה לפי מ"ש לעיל או' רע"א בשם הכוו' דנ"כ הוא אחד מתיקוני התפלה וכמו שלתפלה אין מקפידין לטמאת קרי אלא לכתחלה וכמ"ש לעיל סי' פ"ח אות ד' כן הוא לנ"כ אבל לא לבטל נ"כ מפני זה: