Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:54 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:נ״ד

דנ) שם שוב לא יעלה. וכתב הרדב"ז שם, דעקירת רגליו מביתו לבהכ"נ אינו נקרא עקירת רגליו לעלות לדוכן. והביאו כנה"ג בהגה"ט וכתב דאם היה ביתו סמוך לבהכ"נ ועקר רגליו מביתו קודם רצה כדי לעלות לדוכן מקרי עקירת רגליו עכ"ד, והביאו העו"ת שם, מ"א שם, פר"ח שם, וכתב שם הפר"ח דכ"ז פשוט שהכל תלוי בעקירת רגליו אדעתא לעלות לדוכן עכ"ל א"ר שם א"א שם וכתב דלא כהעט"ו ש"ץ שם, ר"ז שם, ח"א כלל ל"ב אות י"ג וכתב דמ"ש המ"א בשם כנה"ג דאם היה ביתו סמוך לבהכ"נ ל"ד אלא העיקר אם העקירה היא לילך לבהכ"נ להתפלל או רק לנ"כ יעו"כ חס"ל אות ו' בן א"ח או' ט' ומכל הני הפו' משמע דסברי מרנן דכל שעקר רגליו מביתו קודם רצה כדי לעלות לדוכן מיקרי עקירה ויכול לעלות אח"כ ואפי' לא שמע מש"ץ שאומר רצה ודלא כשו"ת הרמ"ז סי' כ"ת שפי' בדברי הכנה"ג כגון ששמע מש"ץ רצה דאי הכי פשיטא דיכול לעלות ועוד דהו"ל להפו' הנז' לפרש דבהכי עסקינן אלא ודאי הוא כדכתיבנא דס"ל דכל שעקר רגליו קודם רצה כדי לעלות לדוכן אפי' לא שמע מש"ץ רצה יוכל לעלות ודלא כהבי"ע אות ד' דפסק כשו"ת הרמ"ז דלרבים שומעים דזהו כלל גדול בתורה אחרי רבים להטות, גם מ"ש הבי"מ שם או' ה' דאם לא עקר ברצה ועלה ירד ודלא כהרדב"ז הוא היפך כל הפו' הנז' באות הקודם שפסקו כהרדב"ז ולרבים שומעים כנז' וגם מ"ש שם הרמ"ז ז"ל שיש בזה איסור לא תשא אינו מוכרח כיון דפסוק זה וישא אהרן וכו' אינו אלא אסמכתא בעלמא ויעו"ש בשו"ת הרמ"ז מסי' כ"ב עד סי' כ"ט ודו"ק: