Kaf HaChaim on Orach Chaim 128:8 כף החיים על אורח חיים קכ״ח:ח׳

ח) שם, ואין לזר לישא את כפיו וכו' דמבואר בכתובות דף פ"ד ע"ב דזר הנושא את כפיו עובר בעשה ופי' רש"י ז"ל שם משום דכתיב כה תברכו אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשה ע"כ. והא דכתב מור"ם ז"ל כאן בהגה אפי' עם כהנים אחרים מפני שבשבת דף קי"ח ע"ב א"ר יוסי מימי לא עברתי על דברי חבירי יודע אני בעצמי שאיני כהן אם אומרים לי חבירי עלה לדוכן אני עולה וכתבו התוס' לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל והקשה בד"מ אות א' על דברי התו' הנו' דהא איתא בכתובות דזר הנושא את כפיו עובר בעשה וכתב דאפשר דר"י לא קאמר אלא כשעולה עם כהנים אחרים אבל לבדו הוא עובר בעשה וצ"ע עכ"ד, וזהו שכתב כאן בהגה אפי' עם כהנים אחרים ר"ל דאפי' עם כהנים אחרים דנוכל לומר דאינו עובר בעשה יש להחמיר ולאסור, והב"ח תירץ דאיסור עשה ליכא אלא באומר ב"כ בנ"כ אבל בלא כ"כ אפי' עולה לדוכן ליכא איסור עשה יעו"ש, ולע"ד נראה לתרץ בס"ד דהא דזר עובר בעשה הוא דוקא אם מכוין לקיים המצוה לברך את ישראל כמו שנצטוו הכהנים אבל אם אינו מכוין לקים מצות ברכת כהנים רק כמו שמברך אדם לחבירו אינו עובר וזה שכתבו התו' לא ידע ר"י וכו' ר"ל אם לא יכוין לקיים מצות ב"כ אלא כמו ברכה בעלמא שמברך אדם לחבירו ודו"ק, ובס' הפלאה בכתובות שם כתב בשם ס' חרידים שיש מצות עשה על הישראל שיתברך וכיון שהוא זר ועולה לדוכן אינו מתברך כדאמר לקמן סעי' כ"ד עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה יעו"ש והביאו שע"ת אות ב':