Kaf HaChaim on Orach Chaim 131:31 כף החיים על אורח חיים קל״א:ל״א

לא) ובענין נ"א לפי דעת הזוה"ק והאר"י ז"ל צ"ל מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא. וז"ל הזוה"ק סוף פ' במדבר דף ק"ך ע"ב, ת"ח כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דיחודא אשתכח דעל ידיה מתברכן עילאין ותתאין, כדין בעי ליה לב"נ לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאילו אתפטר מן עלמא דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה כד"א ויאסוף רגליו אל המטה, דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו, השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה אליך ה' נפשי אשא בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא השתא דקשירנא יחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי הא נפשי מסירנא לך ודאי, ויחזי ב"נ גרמיה כאילו פטור מן עלמא דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא בג"כ לא אית ביה וא"ו דוא"ו אילנא דחיי הוא, והאו אילנא דמותא הוא, והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר ב"נ מעלמא הה"ד אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסור נפשיה להאי אתר, לאו בפקדונא כמו בליליא אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי, ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה, זכאה הוא ב"נ דידע למפחי ולמפלח למאריה ברעותא ובכונא דלבא וואי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא הא גריס עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא, וע"ד בעי ב"נ לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא יתי לגביה ברעותא כדיבא בגין דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, מאי לא יכון אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי וליביה רחיקא מקב"ה קלא נפיק ואמר לא יכון לנגד עיני עכ"ל, והביאו ב"י ומ"א סק"ה, וכ"כ בשער הכוו' בדרושי נ"א שצ"ל בנ"א המזמור של אליך ה' נפשי וכו' ויעו"ש מ"ש בו טעם בסוד, ועוד כתב שם בדרוש ב' מי שיכוין בנ"א שימסור נפשו למיתה כדי להורידה בתוך הקלי' לברר משם צ"ל צדיק גמור או לפחות שכיון בתפלה ההיא מתחלתה ועד סופה וא"ל ח"ו שימשך לו נזק מזה יעו"ש ומ"ש שכיון בתפילה ההיא וכו' היינו שכיון בסדר הכוו' הכתובים בסידור הרש"ש ז"ל אבל מי שאינו מכוין בזה לא יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' לברר כי יש פחד כנז' אלא רק יזהר לכוין הרבה בפי' המילות כדי לחוש לדברי הזוהר ויותר עיקר הכוונה צ"ל בפסוק א' אליך ה' נפשי אשא ובאמרו אליך ה' נפשי אשא יכוין למסור עצמו למיתה על קיום התורה והמצות כי בזה אין פחד לכוין כי רק הפחד אם יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' כמ"ש בש' הכוו' יעו"ש. ועיין מורה באצבע סי' ג' או' פ"ט. וגם משמע מדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל דהא שכתוב בזוה"ק דנמשך נזק למי שאין מכוין בו היינו דוקה למי שמכוין שמוסר נפשו למיתה כדי לברר מתוך הקלי' אבל אם אומר אותו לבקשת רחמים בעלמא לא יש פחד מיהו לכתחלה ודאי צריך לזהר ולכוין כנז' וע"כ כל אדם צריך לאומרו בכל יום אחר י"ג מידות כיון שהוא אחד מתיקוני תפילה לפי דברי הזוה"ק והאר"י ז"ל ואעפ"י שאין מכוין בו כדי לברר וכמו שאר התפילה שאעפ"י שיש בה כמה כוונות ובירורים אנו אומרים אותה כמו שהיא רק כסדר שסידרו אנשי כנה"ג ובוטחים בחסדי הי"ת וברחמיו המרובים שתעלה לפניו ברצון כפי הצורך ותכונן במקום עליון כן והיה זה כמוה כי במקום אחד יעלו כולנה: