Kaf HaChaim on Orach Chaim 131:60 כף החיים על אורח חיים קל״א:ס׳

ס) שם. בבית האבל וכו' נשאלתי כיון דחתן ואבל מחד טעמא אין נופלים על פניהם בבתיהם למה בבא החתן לבהכ"נ איו נופלין על פניהם ובבא האבל לבהכ"נ נופלין על פניהם. והשבתי דאיברא דאיתקש אבל לחג מ"מ יש שינוי ביניהם בטעם הדבר. כי הטעם בחתן מפני שהוא שרוי בשמחה, וכיון שהוא מלך אזלינן בתריה כל הקהל. אבל טעם האבל שלא להגביר מדה"ד כמ"ש למעלה בשם הלבוש ולכן כשהאבל בבהכ"נ עבדינן עיקר שאר העם דכיון ששאר הקהל אינם אבלים אין כאן בית מיחוש, שכגה"ג בהגב"י או' ט"ו, א"ר או' ט, ש"ץ שם. מאמ"ר או' י"א וכתב דאנו אין נוהגין כן אלא גם כשהאבל בא לבהכ"נ בשני ובחמישי כמבואר ביו"ד סי' שצ"ג סעי' ג' אין הקהל נופלין על פניהם. וכתב דמנהג נכון הוא דמאחר דאיתקש אבל לחתן אין לחלק ביניהם. וכתב שכ"כ בא"ת דף ס"ט או' ל"ב דכשבא חתן או אבל לבהכ"נ אין נופלין ע"פ יעו"ש. וכבר כתבנו דבכ"ז נהרא נהרא ופשטיה. ומיהו אפי לדברי השכנה"ג האבל עצמו אינו אומר. וכ"כ קיצור ש"ע סי' כ"ב או' ה' ועיין לקמן או' פ"ד: