Codes
Kaf HaChaim on Orach Chaim 139:7 כף החיים על אורח חיים קל״ט:ז׳
Part of: Siman 139
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
ז) שם הגה, ובמדינות אלו אין נוהגין כן וכו' כתב שכנה"ג בהגב"י או' ד' וז"ל נ"ל שאין המנהגים חולקים דמה שנהגו במקומותינו שהש"ץ מעצמו עולה בלתי קריאה היינו בימים שאין הסגן קורא אלא העולים עולים מעצמם כגון ב' וה' ומנחה של שבת ור"ח וחנוכה ופורים ותעניו' צבור, ומה שנהגו באשכנז שלא לעלות החזן אם לא שקורא אותו הסגן הוא בימים שהסגן קורא, וכן הוא מנהג פשוט במקומות הללו שלא לעלות החזן מעצמו אם לא שהסגן קורהו, ובחילוק זה נתיישב מה שנוהגין העולם בימים הנז' שעולים מעצמם דכיון שנהגו בימים אלו שלא לקרות הסגן הרי הוא כנתינת רשות כאלו אמר הסגן מי שירצה לעלות ולקרות יעלה, וטעם זה ג"כ למה שנהגו בקושטנדינא שכשיש שמחה בקהל שאחר שקורין כהן ולוי וג' מי שירצה לעלות עולה דכיון דנהגו שלא לקרות בשם אלא כהן ולוי וסמוך ומשלים והשאר מי שירצה לעלות לכבד את בעל השמחה עולה הרי הוא כאלו קראום. ובתורי"א יע"א ראיתי כשיש שמחה בקהל אחר שקורא בעל השמחה לא' ושנים ואינו רוצה לקרות עוד בשם עומד השמש ומכריז מי שירצה לכבד לבעל השמחה יעלה ויקרא, ונהגו כן משום דבמקומות הללו רובן קוראין בשמחתם לכל העולים ואין שום עולה, עולה מעצמו ולכן מכריז השמש מי שירצה לעלות עולה שהוא נתינת רשות, גם מה שנהגו בקצת מקומות שאין קוראין לס"ת בשם אלא שעולין כפי המסובין ששבת א' מתחיל מא' עד ז' ובשבת אחר עולה מי שפסק במקומו לשבת אחרת הא נמי כנתינת רשות היא, וה"ה ג"כ לשמחת תורה שעולין כל הקהל בלתי קריאה כ"א לכהן וללוי וג' וסמוך כנתינת רשות היא, אך אמנם אותם שעולים בלתי קריאה ביום שהסגן קורא לאו שפיר עבדי ואולי שאין הקפדה בעלייה בעצמו דאפי' שעולה מעצמו כל שהחזן אומר לו קרא סגי, וזהו ג"כ טעם לחכם הקהל או ראש הקהל כשקוראין אותו לשירה או לעשר הדברות ולתוכחות קורא בעצמו בלי נתינת רשות דכל שהמנהג לחכם לקרותם הרי הוא כנתינת רשות, ומיהו אם קראו אדם שאינו רגיל לקרותם אינו קורא עד שיאמרו לו לקרא וכו' עכ"ל, ומיהו הרואה יראה דחילוק זה שכתב אינו אלא לפיו מנהג מקומו אבל יש מקומות שנוהגים דאפי' במנחת שבת וב' וה' ור"ת ותו"פ ובשמחה וכדומה אינם עולים בלא קריאה וא"כ נהרא נהרא ופשטיה ובמקום שנוהגין שבכל זמן אינם עולים בלא קריאה גם הש"ץ אינו עולה בלא קריאה שכן נתפשט המנהג ברוב המקומות כמור"ם ז"ל כמ"ש הלד"א סי' ה' או' מ"ד והיפ"ל או' ג' וכן המנהג פה עיה"ק ירושת"ו: