Kaf HaChaim on Orach Chaim 141:16 כף החיים על אורח חיים קמ״א:ט״ז

טז) שם, ומ"מ צריך הוא לקרות עם הש"צ וכו' דלא מסתבר שיברך על קריאת הש"צ, טור בשם הרא"ש, ומה שתמהו הט"ז סק"ג והפר"ח או' ב' מהא דק"ל בעלמא שומע כעונה ולמה אינו יוצא בקריאת הש"צ וכו' יעו"ש, עיין עיין מה שתירץ המט"י או' ה' כמה תירוצים לזה יעו"ש, וכן תירץ הרב שאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ה והביאו המחב"ר או' א' יעו"ש וכן הרב זקן אהרן סי' ס' האריך בזה לבטל טענת האומר שאין לעולה לקרות ומסתמא אין הזוהר חולק עליהם והעלה שיקרא בנחת עם הש"צ יעו"ש. והביאו י"א במ"ב בהגב"י אות ד' זכ"ל אות ס' וכ"מ מדברי האר"י ז"ל שהבאנו לעיל בסי' לק"ט אות כ"ג ואו' כ"ד שהעולה צריך לקרות בנחת. שהרי כתב שם שצריך העולה לקרות כיעו"ש. ובשער הכוו' דף ע"ג ע"ג כתב מהרח"ו ז"ל למוז"ל כשהיינו מתפללים בבית מדרשו שעלה ביום שבועות וקרא עשרת הדברות בפיו בקול רם כדרך שנוהגים חכמי הקהלות כמנהג ספרד וכן פ' בחקותי וכו' יעו"ש א"כ משמע דדוקא עשרת הדברות ופ' בחקותי היה קורא בקו"ר כמנהג אבל בשאר העולה צריך לקרות היא בלחש עם הש"ץ, ומשמע מזה דהאר"י ז"ל מפרש הזוה"ק כהבנת מרן ז"ל בב"י דאינו אוסר שנים לקרות אלא דוקא אם שניהם קורים בקי"ר אבל אם אחד מהם בלחש מותר וכן ראוי לעשות כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה וכ"כ האחרונים.