Kaf HaChaim on Orach Chaim 144:9 כף החיים על אורח חיים קמ״ד:ט׳

ט) שם ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו, היינו דוקא בנביא של תרי עשר לנביא של תרי עשר אבל בנביא עצמו אפי' מסוף הנביא לתחלתו נמי שרי דלא גרע משאר נביאים, כ"מ פי"ב מה"ת דין י"ג, והביאו מ"א סק"ד, וכתב עליו דצ"ע דגם בשאר נביאים אסור לקרות למפרע וכ"כ בהגמ"נ בהדיא בסוף הספר ותירץ דס"ל להכ"מ בנביא אחד מותר לקרות למפרע עכ"ל, וכ"ה דעת הפר"ח או' א' דבנביא א' מותר לדלג למפרע ומסיק דהא דאסרינן בתרי עשר מנביא לנביא למפרע היינו אפי' בענין אחד יעו"ש, מאמ"ר או' ב' וכתב דהבאה"ט לא חש לדקדק בזה שנראה מדבריו דהפר"ח חולק על הכ"מ ואינו כן יעו"ש, וכ"כ באר שבע דף נ"ת ע"ב והביאו שכנה"ג בהגב"י או' א' אבל דעת השכנה"ג שם נראה כדעת המ"א דבכל נביא אסור לקרות למפרע יעו"ש, וכ"נ דעת הט"ז סק"ב, וכ"כ א"ר או' א' ומ"ש שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו כתב המש"ז או' ב' דל"ד לתחלתו ממש אלא לצד תחלתו, דלתחלתו ממש אפי' מתחלתו לסופו אסור דהוה כדי שיפסיק המתורגמן יעוי"ש ועיין תו' יומא ע' ע"א: