Kaf HaChaim on Orach Chaim 147:25 כף החיים על אורח חיים קמ״ז:כ״ה

כה) שם בהגה. ואין לעשות מפות וכו' וכ"כ בש"ע לקמן סי' קנ"ג סעי' כ"א. וכתב הט"ז ביו"ד סס"י רפ"ב תשמיש דתשמיש שרי יעו"ש, והביאו מ"א סק"ה, וכתב ומיהו בתשו' מהרי"ל סי' קכ"א כתב דאף פרוכת אסור לעשות מדברים ישנים ופרוכת שלנו תשמיש דתשמיש הוא כמ"ש סי' קנ"ד ס"ו, ובתו' פ"ב דמגילה איתא כלים שנעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה, אבנים וקורות שחצבו מתחלה להדיוק אין בונים אותן בהר הבית וכ"כ הרמב"ם ספ"א מה' ב"ה משמע דאפי' הם חדשים כל שנעשו להדיוט אסור, ומיהו העולם נוהגים לעשות אפי' מישנים וכמ"ש מהרי"ל ונ"ל דס"ל דבה"מ שאני ועוד כ"ל דוקא כמות שהן אסור להשתמש בהן אבל אם שינה צורתן ועשה מהן כלי אחר שרי שהרי הכיור נעשה ממראות הצובאות עכ"ל. וב"כ העו"ת סי' קנ"ג אות מ"ד דדוקא בלא שינוי הוא דאסור. סו"ב אות ב' וכ"כ חו"י סי' קס"א, דע"י שינוי מותר יעו"ש, ועיין מט"י בסי' קנ"ג אות ד' מה שפקפק בדברי המ"א וכתב דבגד חדש שלא נשתמש בו הדיוט כ"א פעם או פעמים ועדיין הבגד בחידושו יכול לעשות ממנו מפה לס"ת ומה גם שמשנה צורת הבגד ואינו ניכר וכתב שם שהורה כן הלכה למעשה וכן הורו המורים במעשה כזה יעו"ש והביאו מחב"ר בק"א בזה הסי'. וכ"כ בס' בני יהודה דף ס"ז ע"ב דיש חילוק בין בגד חשוב שלא ילבשוהו אלא לפרקים ובין הנלבש בקבע ובין שמשנים צורתו הראשונה ונעשה צורה אחרת בשינוי דלא הדר ויש להתיר וכך נהגו בעיר המהוללה ליוורנו יעו"ש, והביאו ברכ"י בסי' קנ"ג אזת ט' אלא שכתב אבל מהר"י פראג"י בתשו' כ"י סי' צ' לא התיר אלא בתכשיט ולבוש הנעשה לנשים ולא נשתמשו בו דמותר לקורעו ולעשות מפות לס"ת ע"כ. ועיין במו"ק בזה הסי' ובאר יעקב דף ט' שהתירו לעשות מבגד אשה ג"כ והביאו ראיה ממשנה ערוכה פ' כ"ח דכלים משנה ה' יעו"ש, והב"ד מחב"ר סי' קנ"ג אות ח' שע"ת שם אות ל'. וכ"כ הזר"א ח"ג א"ח סי' י"ו וכ"כ הער"ה בסי' קנ"ג אות ז' דאפי' ליכא מעשה ושינוי והם ישנים שרי וחלק על המט"י יעו"ש. ומיהו נראה לענין דינא דבעינן שיהיו נראין עדיין כחדשים מפני כבוד הקדושה וכן אם יש בהם צורת בגד של הדיוט צריך לשנות אותם מפני כבוד הקדושה, ועיין בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ל"ח ע"א שכתב באיסור מעילים מתשמיש הדיוט לכאורה מסתברא דוקא במניח בעין אבל בשינוי מעשה כדידן שרי. אכן המדייק במעשיו יש להחמיר אפי' בשינוי מעשה ואפי' פרוכת שאינו קודש כמעיל יש להרחיק מפני המון קריא נושקין בתינוק ואיכא הרהורא. וה"נ לעשות טלית גדול וקטן מבגד משי של אשה אף דשרי מדינא אסור משום הרהורא וכן שאר בגדיו מלבד באמו ובתו ואשתו כדאשכחן בנדרים מ"ט סוף ע"ב דביתהו דרבי יהודה עבדת גלימא וכו' והוה ר"י מצלי ביה ודו"ק, והביאו א"ח סי' קנ"ג אות כ"א ונראה דהא דאיכא הרהורא הוא דוקא אם ניכר שזה הבגד של אשה אבל אם אינו ניכר שרי, ומפות של קיטל שלובשים ביוה"כ לס"ת אפשר בלא שינוי שרי דקצת תשמיש גבוה הוא שמתפללים בהם בבהכ"נ ובפרט דהעולם נוהגים להקל. א"א אות ה':