Kaf HaChaim on Orach Chaim 15:36 כף החיים על אורח חיים ט״ו:ל״ו

לו) שם ותופרו בחוט משי לבן וכו' משמע דאם החוט אינו לבן אלא צבוע במיני צבעונים אין לחוש ומותר לתפור בו אפי' סביב הנקב ולמעלה מקשר גודל. ואע"ג דפסק מרן ז"ל סי' ט' סעי' ה' שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית. ואם כן אם היה הטלית, צבוע במיני צבועים צריך לעשות גם הציצית כן. והיאך מתיר לתפור בחוט צבוע למעלה מקש"ג היה לו לחוש ג"כ שמא ישייר מחוט התפירה לדעת רש"י. כבר תירץ המ"א ס"ק י"ג דאורחא דמילתא נקט שרגילין לעשות טליתות לבנים עכ"ל. ור"ל כיון שרגילין לעשות טליתות לבנים צריך לעשות גם החוטים לבנים ממין הטלית. וא"כ כשתופר בחוט צבוע ליכא למיחש שמא ישייר [ועיין בדברינו לעיל על סי' ט' אות ט"ו] ומשמע דאם אחד עשה הטלית. משאר מיני צבעונים אפי' רוצה לטשות הציצית לבן חיישינן שמא ישייר. ולא יתפור בחוט צבוע כמ"ש המחה"ש. אמנם עכשיו שנוהגים כדברי האר"י ז"ל שכתב בשער הכוונות דרוש ב' מדרושי הציצית ובפע"ח פ"ה משער הציצית שצריך שהציציות יהיו לבנים ונתן טעם בסוד. וכמ"ש מור"ם בהגה סי' ט' סעי' ה' אין נוהגים לעשות ציצית רק לבנים אף בבגדים צבועים עכ"ל. נראה דמותר לתפור בחוטין צבועין אפי' בטלית של מיני צבעונים דליכא למיחש לשמא ישייר כיון דאין עושין ציצית כ"א דוקא לבן: