Kaf HaChaim on Orach Chaim 150:29 כף החיים על אורח חיים ק״נ:כ״ט

כט) שם הבינה כנגד חלון בהכ"נ וכו' כתב הרמ"א בתשו' סי' ל"ב וז"ל חצר בהכ"נ שהוא מקום כניסה לרבים כמבוי מפולש או שאין בו שום תשמיש צנוע אלא היא כמו חורבה או גג אין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונותיו אבל אם הקהל פותחין חלונות בהכ"כ לחצירו יכול הוא למחות בידם ואם חצר מקום תשמיש אפי' לרבים שעושין בהם לפעמים דברים צנועים יכולים למחות שלא יפתח היחיד חלונותיו לשם דלא גרע ממבוי שאינו מפולש, וסיים ומ"מ שאם אין ההיזק הרבה לאותו יחיד בפתיחת חלונות וכו' לא הו"ל להעמיד עצמי כ"ל מדה"ד רק הו"ל לכנס לפנים משורת הדין ליתן כבוד לאלהיו ולהדר בית אלהינו, ומי שלא חס על כבוד קינו וכו' וכופין על כניסה לפנים משה"ד כמ"ש המרדכי פ' המפקיד ואף כי יש פו' חולקים ומ"מ ז"א אלא לפי רוב ההיזק ולפי ראות עיני הדיין עכ"ל והב"ד המ"א והמח"ש סק"ד. ועל מ"ש שם הרמ"א דאם הוא כמו חורבה וכו' דאין יכולין למחות ליחיד שפותח שם חלונותיו כתב עליו המ"א שם דמיירי שהחצר הוא מהלך לרבים וא"א לבנותו דאל"כ יש לחוש שיטעון אח"כ חזקה בחלונות כמ"ש בח"מ סי' קנ"ד סעי' ט"ז וימחה לבנות עכ"ד. ואע"ג דהמחזיק בשל רבים אין לו חזקה כמ"ש בח"מ סי' קמ"ט סעי' ל"א מ"מ כוונת מ"א לומר כדי שלא יצטרך ליכנס עמו אח"כ בדינא ודיינא. וכ"כ המחה"ש והא"א סק"ד. ובזה מיושב קושיית הא"ר או ד' על דברי המ"א הנז' וחלונות בהכ"נ האידנא שגבוהים הרבה אפ"ה אין פותחין לרשות יחיד דתעלה בסולם עח"מ קנ"ד ס"ו ואין לחלק בין בהכנ"ס לשאר. א"א שם: