Kaf HaChaim on Orach Chaim 153:58 כף החיים על אורח חיים קנ״ג:נ״ח

חנ) שם. שאז יעשה היחיד מה שירצה הצבור. כתב מ"ב סי' ל"ג דבזמן הזה שמנהג הקהלות בארצות הללו להעמיד להם מנהיגים ופרנסים ונותנים בידם מקל ורצועה לעשות כרצונם בכל עסקי הקהל אין חילוק בין כפרים לכרכים ויש יכולת באותם המנהיגים למכור בהכ"נ אפי' למשתי ביה שכרא וגם הדמים יוצאין לחולין אפי' אם אנשי העיר מוחין בידם עכ"ל, והביאו שכנה"ג בהגה"ט או א' וכתב אבל הב"ח כתב דבהכ"נ של כרכים אין רשות לבני העיר למכור אם לא מדעת בעלים עכ"ל, ור"ל דזה תשוב כאלו תלו בדעת יחיד שאין לו רשות למכור אלא א"כ בנו אותה משלהם ובהסכמת הצבור וכמ"ש בש"ע. וכ"כ א"ר או' ט"ו על דברי מ"ב הנז' דהנ"ץ חולק עליו שאפי' בזה"ז אסור אא"כ ידוע שבנאוה משלהם ותלו בפי' בדעת יחיד ומ"ש שם הא"ר וממ"א ס"ק ל"ז משמע דכל שבנאוה משלהם לא בעינן בזה"ז שיתלו בדעת יחיד ויש להקל עכ"ל זה כתב המ"א שם בס"ק ז"ל ע"פ מ"ש בב"י בשם מרדכי ישן דס"ל דאם בנו בני כרך משלהם יכולין למכור אבל דעת הרא"ש אינו כן דאפי' אם בנו בני כרך משלהם אינם יכולים למכור כמבואר בב"י וכן פסק מרן ז"ל בב"י ובש"ע וא"כ לדעת מרן ז"ל אין להתיר למכור בשל כרכים אא"כ בג' תנאים שבנו אותה משלהם ובשעת בנין תלו אותה בדעת יחיד וגם צריך הסכמת צבור וא"כ בנידון זה המנהיגים שכתב המ"ב ז"ל לדעת מרן ז"ל יש לחשוב אותם כאלו תלו אותה בדעת יחיד וכמ"ש הא"ר שם בשם הראב"ן דפרנסי העיר קרואין חבר עיר יעו"ש ונריך עוד ב' תנאים שבנו אותה משלהם וגם הסכמת צבור מיהו בזה"ז אין זה מצוי שהמנהיגים נותנין בידם מקל מחמת חוק הממשלה וע"כ אין בהכ"נ של כרכים גמכר בזה"ז אלא ע"פ ג' תנאים הנז וגם זה אינו מצוי עכשיו שימכרו בהכ"נ לא של כרכים ולא של כפרים: