Kaf HaChaim on Orach Chaim 153:90 כף החיים על אורח חיים קנ״ג:צ׳

צ) שם. ויש מי שאוסר וכו' ואם קנאה מתחלה כדי למכרה וכ"ש אם קבלו בחוב שמותר למכרה דאל"כ סופר נמי נאסור לו למכור ס"ת וזה נמי דכוותיה שלא באה לידו כדי שתהיה שלו. ט"ז סק"י. א"ר או' כ"ב וכתב הא"א או' כ"ב דאם ירש ס"ת בירושה מאביו י"ל דסומכין על דיעה א' והביאו התו"ח או' ך' וכ' עליו דבזה לכ"ע מותר למכור דדומה למי שקנה ס"ת למכרו או למי שגבה בחובו שכתב הט"ז סק"י יעו"ש. ולי נראה דהכל תליי בדעת היורש דאם בעת שנפלה לו הירושה נתכוון לקרות בו אז נתהווה הוא במקום אביו ולדעת היש מי שאוסר אסור למכרו אבל אם נתכוון למכרו כמו שאר נכסים מותר. וכ"ז בס"ת שלא הקדישו לבהכ"נ לקרות בו אבל נתנו לבהכ"נ לקרות בו הרי כבר זכו בו הרבים ולא נשאר לו זכות למכרו וה"ה לבנו וכמו שכתוב התו"ח שם יעו"ש: