Kaf HaChaim on Orach Chaim 154:37 כף החיים על אורח חיים קנ״ד:ל״ז

לז) [סעיף ה'] ס"ת שבלה וכו' וה"ה שאר ספרים. ואסור לשורפן אעפ"י שבלו ונמחקו. שו"ת באר שבע סי' מ"ג. מ"א סק"ט. וכתב שם המ"א דה"ה בכל תשמישי קדושה דהוי בכלל לא תעשון כן לה' אלהיכם וכו' כמ"ש סס"י קנ"ב וכ"כ הרמב"ם במל"ת סי' ס"ה שהמאבד כתבי קודש עובר בלאו עכ"ד. א"ר או' ז' סו"ב או' ג' מיהו בתשו' זר"א ח"ב סי' קל"ג העלה דוקא ס"ת צריך קבורה בכלי חרס אבל דפים בלויים מספרי הדפיס א"צ כלי חרס ומ"מ גניזה בעו ואסור לשרפם וגם לא לקברם מפוזרים אלא יקברם בתוך שקים או תיבות ודלא כהרב באר שבע סי' מ"ג דהצריך כלי חרס יעו"ש ועי"ש ע"ד מה שהקשה על הב"ד חיו"ד סי' קמ"ה שהתיר לנהוג מנהג בזיון בספרים הנדפסים בכתב רש"י אם אין בהם שמות וסתר דבריו יעו"ש. והביאו הזכ"ל ח"ג חיו"ד או' ס' יפ"ל או' ב' ועיין עוד ג"כ בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ל"ז שכתב דכתבי קודש שמתרבים בכל שנה ושנה הקרועים והבלואים כשמנקים הבתים לימי הפסח ואין עליות בהכ"נ מספיקות לכולן ובפרט שיש לחוש ח"ו לסכנת שריפה וגם נתנו כתבי קודש לימים שעברו תוך חביות גדולות ונתנו אותם בבה"ק ונגבנו כולם או רובם עי"ג ובאו לידי בזיון גדול עד שמקנחין עצמן בהן פסק הרב רישד מפראג להתיר לשורפן מעט מעט בצנעא תוך כלי חרס אי אבנים ולהצניע האפר עד מות ח"ו איזי חכם ואז יגנזוהו בגימא אצל ת"ח ודוקא בס"ת חלילה לשורפם או לאבדם ביד כמבואר באו"ח סי' קנ"ד וביו"ד סי' רפ"ב והרב המחבר ז"ל שם חלק עליו והראה דמה שאסור בס"ת אסור ג"כ בכתבי קודש הנדפסים והשיב ג"כ על דברי הרב חוות יאיר שהקל בנדפסים לפי שהמדפיס עכו"ם יעו"ש. והביאו עיקרי הד"ט חא"ח סי' ח' או' י"ב ועי"ש בעיקרי הד"ט שהביא עיד כמה רוובתא דס"ל דאף מה שמדפיסים לדוגמא בעלמא להגיהם מטעיותיהם הנקראים פרובאס חייב לנהוג בהם קדושה ואסור להשתמש בהם לדברי חול ולאבדם בידים יעו"ש, והביאו היפ"ל או' ג' ועוד עיין לקמן או' נ"ו ואו' נ"ט: