Kaf HaChaim on Orach Chaim 154:87 כף החיים על אורח חיים קנ״ד:פ״ז

פז) שם. מומר עי"ג שנחן שעוה וכו' וכ"כ ב"י ביו"ד סי' רנ"ט ומור"ם שם סס"י רנ"ד והטעם כתב שם בב"י משום דאמרינן מכם ולא כולכם להוציא את המומר יעו"ש. וכתב הש"כ שם בסי' רנ"ד סק"ה דבתשו' המבי"ט ח"ב סי' רי"ד נראה שמקבלין מן המומר שכתב שם אע"ג דאמרינן אדם כי יקריב מכם להוציא את המומר היינו בקרבן ודמי ליה אבל בהקדיש לעניים או הקדיש בית לבהכ"נ כנידון דידן מקבלין וכו' יעו"ש. והביא מ"א בזה הסי' ס"ק ח"י. ומשמע מדברי הש"ך הנז' דהמבי"ט חולק על דברי מר"ן ומור"ם ז"ל וכ"כ המחה"ש ס"ק י"ח וא"א או' ח"י ולפ"ז לענין דינא צריך לפסוק כדברי מר"ן דמור"ם ז"ל שאין מקבלין מן המומר שום דבר לצורך בהכ"נ. וב"כ ס"ח סי' תתקל"ח מומר לע"א אם רצה לבנות בהכ"נ או ס"ת להשכיר הסופר לכותבה אין שומעין לו ואין מקבלין ממנו יעו"ש. וכ"כ בסי' תרפ"ז אלא ששם כתב דאם רוב ישראל נתנו המעות ומיעוט המומר מותר לשתפו עמהם יעו"ש. ומ"ש המ"א שם בשם ס"ח סי' תרפ"ז דאם נתן מעות לכתוב ס"ת בשמו שרי כבר הקשה עליו הגהות הגרי"פ שבגליון הש"ע יעו"ש, וכתב שם בס"ח סי' תתקל"ח דאם עשה טובה מן הדין שלא ליהנות ממנו כמו איש אלהים שצוהו הקב"ה שלא ליהנות מירבעם יעו"ש, ועיין שד"ח כללים מע' מ' או' קפ"ח: