Kaf HaChaim on Orach Chaim 154:89 כף החיים על אורח חיים קנ״ד:פ״ט

טפ) [סעיף יב'] אם הוא מאוס אסור וכו' משמע אפי' מותר באכילה כגון שיש ששים כנגד העכבר אפ"ה אין מדליקין בו מפני שהוא מאוס ואמרינן ביה הקריבהו נא לפחתך. עו"ת או' ט"ו. וכ"כ המ"א ס"ק י"ט בשם ת"ח כלל כ"ב והבחיי ורי"ו והרא"ש פ'. ג"ה אלא שבשם הרשב"א בת"ה בית ד' שער א' כתב דאם הוא בענין שאסור באכילה אסור בהדלקה וכ"פ הט"ז ביו"ד סי' ק"ד סק"ד ובזה הסי' סק"י אבל המאמ"ר או' י"א השיג על דברי הט"ז הנז' והעלה לדינא דכל שהוא מאוס אע"ג דאיכא ס' אסור לבהכ"נ וכתב דהכי משמע לשון הש"ע כאן שתלה הדבר במיאוס ולא באיסור יעו"ש. וכן הרב מנחת יעקב כלל כ"ב השיג על דברי הט"ז והסכים לדינא דאסור אע"ג דאיכא ס' יעו"ש. והביאו המאב"ר שם. וכ"פ א"ר או' ח"י, נה"ש או' ב' וכ"כ הפר"ח ביו"ד סי' ק"ד סק"ט. מש"ז שם או' ד' ער"ה שם או' ו' ופחות מס' אפי' אין מאוס אסור. מש"ז שם. ואם הוא מאוס לדידיה אפי' שאין מאיס לאחרים אסור לו להדליק כנה"ג שם בהגב"י סוף הסי' פר"ח שם. מש"ז שם, ואם אינו מאוס לו אף שמאוס לאחרים מותר להדליקו. א"ר או' י"ח. פר"ח שם. מש"ז שם. ער"ה שם אות ז' א"א בזה הסי' או' י"ט. ועיין מש"ז בזה הסי' או' יו"ד שכתב דאפשר לבהכ"נ כל שמאוס לאחרים הקריבהו לפיחתך ודוקא בביתו נר שבת וחנוכה ויא"צ וכדומה שרי כל שאין מאוס לדידיה יעו"ש. ומשמע דנר יאצ"ט שמדליקין בבהכ"נ אם הוא מאוס לאחרים לא ידליק