Kaf HaChaim on Orach Chaim 157:15 כף החיים על אורח חיים קנ״ז:ט״ו

טו) כתב החיד"א במו"ב סי' ג' אות ק"ה כל סעודות החול הנוסף על כדי בריאותו הולך לס"א לכן אם בעל נפש הוא אף כי עשיר ימעט בתענוג בימי החול כי התענוגים בחול הוא כבונה משכן לסט"א ואוי לו כי איבריו מתטמאים שחונה עליהם הסט"א ולו הכין כלי זיין ליצה"ר להלחם בו עד רדתו חיים שאולה עכ"ל. וכ"כ אור צדיקים סי' כ"ג או' כ"ח בשם הזוהר בר"מ יעו"ש. וכ"כ בשעה"מ פ' עקב על האר"י ז"ל שלא היה אוכל אלא דבר מועט מאד. וכ"כ בס' מגיד מישרים באזהרות סוף או' ח"י שאמר לו המגיד למרן ז"ל מנע עצמך מאכילת בשר הרבה שהיא מפסדת הנשמה ופוגמת ושתיית יין הרבה אין אתה יודע להיכן הוא מגיע הפגם וההפסד הגדול שעושה לכן מנע רגלך מנתיבתם ואל תביא נפשך במעמדם והזהר בזה הרבה במאד מאד. המון העם חושבין כי העוה"ז הוא כהווייתו אין מביט ואין רואה אוכלין ושותין לשובע יצה"ר אוי להם שהעולם מטעה אותם והיד כותבת למעלה ואח"כ נתבעין ממנו בדינים משונים הה"ד ומה תעשה ליום פקודה אשריך שאתה מוזהר וג"כ תגלה אוזן אוהבך ויתעוררו משנתם עכ"ל וכתב שם באו' ו' דאפי' בשבת לא יאכל יותר מדאי ובאות י"ג כתב שלא לאכול אחר הסעודה יותר מראוונדש אחד מאבטיח ומענבים וצמוקים עשרים במספר. ושלא לאכול בסעודם יותר מפרי אחד זולת בשבתות ויו"ט. בתחלת הסעודה תחתוך ג' ראוונדש לחם ולא תאכל יותר באותה סעודה וכשתשתה מים לא תשתה לשבעה עכ"ל:

טו) וכתב עו"ש באו' ט"ז בעת מאכלך כשאתה תאב ביותר לאכול או לשתות תסלק ידיך ואם כה תעשה בכל סעודה יהיה כאלו אתה מקריב קרבן בכל סעודה ושולחנך יהיה מזבח ממש לזבוח עליו יצה"ר עכ"ל ובריש או' ח"י כתב דאם תרגיש הנאה במאכל אחד לא תרגיל אותו ושנה למאכל אחר שלא יהיה בו הנאה כל כך. ועיין לקמן סי' ק"ע אות מ':

טו) והאיש הירא ישים תדיר נגד עיניו מה שארז"ל והביאוהו התו' בכתובות דף ק"ד עד שאדם מתפלל שיכנסו ד"ת בתוך פיו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו ויחרד האיש הירא בהעמיקו בזה. ברכ"י אות א'. ובס' המדות ערך ממון אות י"ט כ' מי שמשבר תאות אכילה זוכה לדירה נאה. ובס' ליקוטי עצות ערך אכילה אות ז' כתב מי שהוא משבר תאות אכילה הקב"ה עושה על ידו מופתים יעו"ש והב"ד היפ"ל סי' ק"ע אות ג':