Kaf HaChaim on Orach Chaim 158:27 כף החיים על אורח חיים קנ״ח:כ״ז

כז) שם שסימנם י"ד שח"ט ד"מ. כל המשקין חוץ מהטל והמים שנתעבו ונקרשו בין ע"י בישול בין ע"י צנה שעמדו זמן רב א"צ נטילה ואם נתקשו ונתעבו מעט ועדיין הם נגרין צריכין נטילה. הרדב"ז ח"א סי' ק"א כנה"ג בהגה"ט. וכ"מ ברמב"ם פ"א מה' טומאת אוכלין והגם דהכ"מ שם בריש פ"ט כתב דבשמן ודבש אפשר לפרש דברי הרמב"ם אע"ג שקפאו הרי הם כמשקין יעו"ש. נראה דלגבי נט"י לא מחמרינן כולי האי לחשבן כמשקין אם הם קפויין כיון דאיכא פלוגתא בזה וגם דברי הרמב"ם יש לפרש כן וכמ"ש בפ"א דין י"ט יעו"ש. וכ"כ הער"ה או' ה' ממ"ש הרמב"ם פ"ט ואח"כ נמוחו נראה דחזר בו מפי' המשנה וס"ל כהר"ש דלא פליגי אלא בחזרו ינמוחו אבל בעודו קרוש לכ"ע לא הוי משקה וק"ל כרבנן וכן דעת הרע"ב והראב"ד בפ"א לפסוק כרבנן יעו"ש עכ"ל וכ"פ המט"י או' ה' ועי"ש מה שהאריך בזה יעו"ש. ומ"ש הרדב"ז חוץ מהטל והמים בהר"ש שם פ"ג דטהרות מ"ב משמע דגם המים אם נקרשו והגלידו לא הוי עליהם תורת משקה בשעה שהם קרושים יעו"ש. והביאו א"ר סוף או' ה' ועיין לקמן או' ל"א:

כז) ואם אחר שנתקשו חזרו ונמוחו חזר להיות להם דין משקין. כ"מ בהרמב"ם פ"ט מה' טומאת אוכלין יעו"ש. ומ"ש המ"א סק"ז דמשמע בכ"מ דאפי' חזרו ונמוחו אינן משקין זולתי היין זהו כתב הכ"מ פ"א מה' טומאת אוכלין דין י"ט ע"פ מ"ש התו' במס' פסחים די"ד ע"ב ד"ה אפי' וגרסי בפ"ג דטהרות משנה א' הרוטב והגריסין וכו' הרי הן תחלה קרשו ואח"כ נמוחו הרי הן שניים יעו"ש אבל במשנה שלפנינו אינו כן אלא קרשו הרי הן שניים ומשמע דדוקא כשהן קרושין הרי הן שניים אבל אם חזרו ונמוחו חזרו להיות תחלה כדין משקין וכדמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל וכ"מ ממ"ש לעיל בשם הער"ה והמט"י יעו"ש. וע"כ יש להחמיר דאם חזרו ונימוחו חזר להיות להן דין משקה. מיהו אם נקרשו ע"י בישול ואח"כ נמוחו אם אוכלן ע"י כף א"צ נט"י כמ"ש לעיל או' כ"ג יעו"ש. ועיין באו' שאח"ז: