Kaf HaChaim on Orach Chaim 158:88 כף החיים על אורח חיים קנ״ח:פ״ח

פח) שם שהאוכל בלי נגוב וכו' דהכי איתא במס' סוטה דף ד' ע"ב, א"ר אבהו כל האוכל פת בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא שנאמר ויאמר ה' ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וכו' ופי' רש"י ז"ל כל האוכל בלא נגוב ידים דבר מאוס הוא וחשוב כטומאה שנאמר ככה יאכלו בני ישראל וכו' אלמא דבר מיאוס קרי טומאה עכ"ל והטור פירש דלחמם טמא בגי' בלא נגוב ידים, וכ"כ בס' שלחן של ד' והב"ד ב"י, והנ"מ בין הטעמים דלטעם הראשון אפי' המטביל או הנוטל ידיו ברביעית בפעם אחת אסור לאכול בלא נגוב ידים משום שהם מאוסים בעודם מטפיחים אבל לטעם השני טומאתם הוא משום מים הראשונים שנטמאו בשפיכתם על הידים אבל אם הטבילם או שפך עליהם רביעית בפעם אחת דליכא טומאת מים ראשונים מותר לאכול בלא נגוב ידים כמ"ש בסעי' שאח"ז, וכמ"ש כ"ז הלבוש יעו"ש, ועיין להרדב"ז ח"א סי' ט"ו שהעלה דגם במטביל צריך נגוב יעו"ש. והסכים לדבריו המט"י סוף אות כ"ב. וכן הסכים הרב בירך את אברהם סי' ב' אות ז' והב"ד היפ"ל אות י"א יעו"ש. וכן הוא מנהג העולם להחמיר כפי' הא' דאפי' אם הטבילו ידם או שפכו עליהם רביעית בפעם אחת אין אוכלין בלי נגוב ידים וכן לענין הברכה של ענ"י אפי' הטבילו או שופכו עליהם רביעית בפעם אחת מברכין דוקא קודם הנגוב אחר השפשוף ולא קודם לכן. ועיין לעיל אות פ"ג: