Kaf HaChaim on Orach Chaim 159:71 כף החיים על אורח חיים קנ״ט:ע״א

עא) שם אם הטה חבית וכו' דהכי איתא בפ"ק דידים מניח חבית בין ברכיו ונוטל ומטה חבית על צדה ונוטל והקוף ניטל לידים רבי יוסי פוסל בשני אלו ופי' שם הר"ש כלומר במטה חבית ובקוף וטעמא דתרווייהו משום דבעי כח גברא אבל מניח חבית בין ברכיו שברכיו מסייעין לשפוך הוי כח גברא. ע"כ והב"ד ב"י וכתב שכן דעת התוס' והרא"ש לפסוק כרבי יוסי וכן דעת הראב"ד והר"י וסמ"ג וסמ"ק והתרומה אבל הרמב"ם פוסק כת"ק וכתב הר"י בפ' אלו דברים שכ"נ שהוא דעת רב יהודאי גאון וכן דעת הרשב"א בפכ"ה ובת"ה ואעפ"י שהרמב"ם פוסק כת"ק היינו לומר דלא בעינן כח גברא אבל כח נותן מיהו בעי ולענין הלכה כיון דנט"י דרבנן נקטינן כהרמב"ם והרשב"א ורב יהודאי דפסקי כת"ק עכ"ל ב"י בקיצור אבל מור"ם ז"ל בד"מ אות ג' כתב על דברי ב"י הנז' דלא נראה כלל לדחות דברי כל הני רבוותא קמאי ובתראי אלא נקטינן לחומרא אע"ג דלא הוי אלא איסור דרבנן דאין זו ספק דרבנן לילך לקולא אלא הואיל ורבים ובתראי מחמירין אנן נעביד כותייהו עכ"ל וכ"פ רש"ל פכ"ה סי' כ"ג כרבי יוסי ומ"מ כתב דוקא להצריכו נטילה אחרת אבל לא לברך שנית יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות כ"ה. וזהו שכתב מור"ם ז"ל בסעי' י"ב בהגה ויש להחמיר. מיהו הקשו המפ' ז"ל דלמה בסעי' י"ב כתב דיש להחמיר ובסעי' זה לא דבר כלום וגם על מרן ז"ל הקשו דלמה בסעי' י"ב כתב יש פוסלין ויש מכשירין ובסעי' זה כתב סתמא כיון דהטה חבית ונטילת הקוף היא פלוגתא אחת בין ת"ק ורבי יוסי כנז' ויעו"ש בדבריהם שכל אחד לדרכו פנה לתרץ והדג"מ כתב דמ"ש בש"ע עלתה לו נטילה היינו דיעבד אבל לכתחלה לא יטול משום דפלוגתא היא יעו"ש ונראה דבזה מתורץ ג"כ קושיא שעל מור"ם ז"ל דהא שלא כתב כאן ויש להחמיר כמ"ש בסעי' י"ב משום דגם מדברי מרן ז"ל משמע כאן דלכתחלה לא' יטול. ומ"מ לענין דינא כיון דדבר זה לא נפיק מפלוגתא וגם בדעת מרן ז"ל י"ל דלא התיר אלא בדיעבד אבל לכתחלה חושש להחמיר וכן דעת מור"ם ז"ל נקטינן להחמיר ויש לחזור ולנענע החבית בכל פעם שרוצה לשפוך על ידיו כמו המניח חבית על ברכיו וכמ"ש לעיל אות ס"ד יעו"ש: