Kaf HaChaim on Orach Chaim 160:10 כף החיים על אורח חיים ק״ס:י׳

י) שם אפי' נתכוין לשרות וכו' כתב הב"ח דדוקא בנתכוין לשרות הא לא נתכוין אלא נפל מידו כשרין ובנתכוין לשרות אפי' נתכוין לשרות בזה ונפל לשני נמי פסולין. וכתב שכן דעת הטור והש"ע יעו"ש. והביאו מ"א סק"ד. אבל הט"ז סק"ב כתב דמ"ש כאן בש"ע אפי' נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לכלי אחר פסולין לא נתכוין בעל הש"ע דדוקא בעינן עכ"פ כוונה ואז פוסל אם נפל לכלי אחר אלא אפי' אם לא נתכוין כלל כגון שנפל מעצמו ונשרה שם פסולין והש"ע נקט לישנא דמתני' דת"ק דלא כשמעון התימני יעו"ש. וכן הסכים המאמ"ר או' ד' וכתב דאין לסמוך על פי' הב"ח וגם על דברי הא"ר או' ד' כתב דאין בהם הכרע יעו"ש. וע"כ כיון דיש פלוגתא בזה אין ליטול במים שנשרה בהם הפת ואפ' נפל מעצמו בלא מתכוין כלל ואם כבר נטל חוזר ונוטל במים כשרים בלא ברכה. וכ"כ הרב חזון נחום פ"א דידים והביאו הער"ה אות ג' וכ"כ ח"א כלל ט"ל או' ב' דיחזור ויטול בלא ברכה. וכתב שם הח"א דגם בנתכוון לשרות בכלי אחר ונפל לזה דחייב ליטול ידיו שנית מ"מ לא יברך. וכ"כ בן א"ח פ' קדושים או' ג' דלכתחלה אין ליטול באלו המים אפי' לא נתכוון לשרות כלל רק שנפל הפת מעצמו למים ואם אין לו אחרים יטול ולא יברך כ"א בלא שם ומלכות משום דק"ל סב"ל יעו"ש. ונ"ל דזהו דוקא אם נתעכב שם הפת קצת במים ונשרה אבל אם הוא תכף שנפל סלקו מיד ולא נתעכב שם כלל אין לחוש לזה המים כלל: