Kaf HaChaim on Orach Chaim 160:27 כף החיים על אורח חיים ק״ס:כ״ז

כז) [סעיף ד'] מים ששתו מהם התרנגולים אי שלקק מהם הכלב וכו' מדתנן פ"ט דפרה כל העופות פוסלין במי חטאת חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת ופרש"י דשאר עופות אינם מוצצין אלא מגביהין פיהן אחר שלקקו מן המים והמים נופלין מפיהן והרי הם כמים שנעשו בהם מלאכה אמנם התו' חולקים על פרש"י דמה מלאכה שייך בשתייה וכתב בתה"ד סי' ר"ס וכ"נ להוכיח מא"ז שכתב דמים שלקק בהם הכלב פסולין לנט"י משמע הא שאר בהמות וחיות לא. ותו נראה דאפי' לפרש"י דוקא במי חטאת פסלי שאר עיפות בשתייה משום שנפלו מפיהם אבל לנט"י ודאי בטילין במיעוטן יעו"ש. והב"ד ב"י וכתב נראה דא"ז סבר דמים ששתו מהם כל בהמה וחיה פסולין וכלב דנקט לדוגמא ונטה דעת מרן ז"ל להתיר בכל משום דדמו להדיח במים כלים מודחים ועוד משום דשאני מי חטאת שהחמירו בו בכמה דברים יעי"ש וזהו שכתב מרן ז"ל בש"ע הכלב עם התרנגולים וגם כתב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין וכו' לפי סברתו בב"י אבל הב"ח חלק על דברי מרן ז"ל וכתב דנקטינן כתה"ד בכל מה שכתב בזה דמים שלקק בהם כלב פסולין לגמרי ואינן בטילין במיעוטן וכ"ש בשתה מהן חזיר וכיוצא בהן שנמאסין בעיני רובא דעלמא ושופכין אותם אבל בשתו מהן תרנגולין בטילין במיעוטן מה שנפל עליהן וכשרים לנט"י עכ"ל. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ה' מ"א סק"ז. וכתב שם המ"א דכ"כ המרדכי בשם התוספתא ואילו ראה הרב"י לא היה חולק עליה עכ"ל. וכבר כתבנו דכל דבר שיש בו פלוגתא יש להחמיר משום סב"ל וע"כ אין ליטול ממים ששתה מהם כלב או חזיר או חתול או עכבר וכדומה מפני שהם מלוקין ונראה דה"ה אם שתה מהם חמור או סוס וכל בהמה טמאה מפני שהן נמאסין ואין שותין אותם בני אדם ונעשו שופכין רק אם אין לו מים אחרים יטול מהם ולא יברך כ"א בלא שם ומלכות. ואם שתו מהם התרנגולין וכל בהמה טהורה יש ליזהר רק לכתחלה: