Kaf HaChaim on Orach Chaim 160:63 כף החיים על אורח חיים ק״ס:ס״ג

סג) [סעיף יב'] השלג והברד וכו' והמלח וכו' ואע"ג דלעיל סעי' ט' כתב מים מלוחים פסולין לנט"י וא"כ היאך שרי כאן מלח שרסקו לנט"י והלא הרי הוא מים מלוחים. י"ל דטעם פיסול מים מלוחים הוא מפני שאינו ראוי לאדם אפי' ע"י הדחק כמ"ש לעיל אות מ"א אבל המלח ראוי לאדם ליתנו במאכלין וע"כ כשר לנט"י אם רסקו. ואח"כ ראיתי שכ"כ הב"ד סי' ע"ו אלא שכתב עו"ש תירוץ אחר דמלח דנקט הוא משום טבילה ודוקא לטבילה מהני אם רסקו ויש שם מ' סאה וכ"כ ג"ה סי' צ"ה והביאו המגיה שם בב"ד יעו"ש. מיהו בב"י משמע דגם לנט"י מותר כיעו"ש וע"כ מה שכתבתי נראה עיקר. ומ"ש עו"ש הב"ד לתרץ עפ"י מ"ש ב"י ביו"ד סי' ר"א דאם מתחלת ברייתם הם מלוחים כגון מי הים כשרים וכ"כ היפ"ל אות ד' א"נ דשם מיירי לענין טבילה ונט"י שאני דהא מים מלוחים אעפ"י שפסולין לנט"י כשרים למקוה כמ"ש סעי' ט' ועוד דזה היפך הרדב"ז ודעמיה דפסלי מי הים לנט"י אם לא הרתיחו כמ"ש לעיל אות מ"ב ודוק ומ"מ לענין דינא כיון דיש בזה פירושים שונים יש להחמיר ואין ליטול במלח שריסקו ואם לא אפשר באחר אין לברך על נטילה זו כ"א בלא שם ומלכות: