Kaf HaChaim on Orach Chaim 17:4 כף החיים על אורח חיים י״ז:ד׳

ד) שם הגהה. ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא. הא דמברכין הנשים על מ"ע שהזמן גרמא היא סברת ר"ת והביאו דבריו התוס' והרא"ש בפרק בתרא דר"ה דף ל"ג ע"א ופ"ק דקדושין דף ל"א ע"א. וכתבו שם התוספות בפרק בתרא דר"ה והרא"ש בפ"ק דקדושין דהראיות שלו קצת דחויות יעו"ש. והר"ן בפ' בתרא דר"ה ובריש פ"ב דסוכה הסכים לדברי ר"ת יעו"ש. אמנם הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מהלכות ציצית דאין הנשים יכולות לברך בדבר שהן פטירות וכתבו שם הגהות שכן דעת רש"י. כמבואר כ"ז בב"י וכן פסק מרן ז"ל בב"י כדעת הרמב"ם ז"ל משום ספק ברכות להקל. וכן פסק בש"ע סי' תקפ"ט סעי' ו' אבל הברכ"י בסי' תרנ"ד אות ב' כתב דבתחילה ערער על מה שנהגו הנשים בארץ צב"י לברך על הלולב כיון דק"ל כהוראת הרמב"ם ומרן ז"ל והם פסקו שלא לברך. ואחר זמן בא לידו קונטריס מרבינו יעקב ממרוי"ש שהיה שואל מן השמים ומשיבים לו. ושאל ע"ז השיבו לו שאם באו לברך על לולב ושופר הרשות בידן יעו"ש הטעם. והביא דבריו הזכ"ל בח"א הל' ברכות אות נון. וכ"כ החיד"א בספרו יוסף אומץ סי' פ"ב וז"ל ולענין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לר"י ממרוי"ש כמו שהבאתי בברכ"י שם. נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב וכמנהג קדום וכו' והגם דמרן פסק שלא יברכו נראה דאלו מרן ז"ל היה רואה בתשו' ר"י הנז' ודאי דהיה פוסק כן וכו' ולא שייך לא בשמים היא וכי' עכ"ל יעו"ש. והביאו הזכ"ל בח"ג בהל' ברכות אות י"ז. ועוד עיין מש"ל אות ב' דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל: