Kaf HaChaim on Orach Chaim 20:17 כף החיים על אורח חיים כ׳:י״ז

טוב) כתב הרמב"ם בפ"ב המוצא תכלת בשוק אפי' מצא חוטין פסוקין ושזורין פסולין, וחכמי לוניל תמהו עליו דהא בהדיא אסיקנא בפ' המוציא תפילין שאם הם מופסקים ושזורין כשרים, והשיב שטעה בהעתקת נוסחא שלו וכצ"ל בפי' מצא חוטין פסוקין פסולין, שזורין כשרים, והרי"ף והרא"ש השמיטו דין זה וגם רבינו לא הזכירו ונראה דטעמם מפני שהם סוברים דבתכלת דאתמר אתמר אבל בלבן אין לנו, ואפשר שגם הרמב"ם סובר כך שהרי לא כתב כן אלא בתכלת, אעפ"י שיש לדחות דלישנא דגמרא נקט עכ"ל ב"י, וכתב עליו הער"ה אות ג' וז"ל וא"צ דהרי"ף והרא"ש אזלי לטעמייהו דפסקי כרבא בתפילין דחדשות אסור לר"י משום דטרח אניש לעשות תפילין כעין קמיע כמ"ש הב"י סי' ש"א, וא"כ במוצא תכלת בשום לא קי"ל כר"א אלא אפי' מצא שזורין ופסוקין פסול דטרח איניש וכו' כמ"ש המ"מ בפי"ט דשבת עי"ש, וכיון דבעינן לשמה ואין לוקחים אלא מן המומחה לא הוצרכו לבאר דין זה דבכל גוונא פסול דודאי איכא למיחש שמא לא נטוו לשמן ושוב מצאתי כן להדיא במלחמות הרמב"ן שם דהרי"ף השמיט מימרא דר"א משום דקי"ל כרבא ויפה כיון עי"ש עכ"ל, וכן הקשה המאמ"ר אות ד' על מרן ז"ל מדברי הרמב"ן במלחמות הנ"ל וכתב דאין סברא לחלק בזה בין תכלת ללבן יעו"ש, שכתב על דברי הב"ח דאינם מוכרחים וגם יש קצת גמגומים בדבריו ע"כ. וכ"כ הברכ"י אות ד' בשם מהר"ר יעקב מולכו בתשו' כ"י סי' כ"ח דאם מצא בשוק חוטי לבן שזורין ופסוקין פסולין לכ"ע, וגם המחה"ש בסי' י"א סק"א כתב אפשר כוונת ב"י ר"ל דבלבן החמירו יותר ולכ"ע פסולים יעו"ש, וא"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא יש להחמיר ואפי' מצא בשוק חוטי לבן שזורין ופסוקין פסולין וכן אם שולח ביד עכו"ם חוטי לבן שזורין ופסוקין צריך להחתימם חותם בתוך חותם, ודלא כמ"ש עו"ת אות ג' ור"ז אות ד' ואות ה', ועיין מחה"ש על סי' י"א סק"א ובזה הסי' סק"א, מיהו אם היו החוטין מופסקין ומובדלין כל הד' חוטין לבד והרביעי שקורין אותו שמש הוא עשוי ארוך כנה"ג כדי לעשות בו החליות וגם כל חוט מד' חוטין כפול ושזור מח חוטין כמש"ל סי' י"א אות יו"ד אפשר להקל, והכל לפי המקום והזמן כגון שאין עושין כה"ג כ"א למצות ציצית: