Kaf HaChaim on Orach Chaim 21:13 כף החיים על אורח חיים כ״א:י״ג

יג) [סעיף ג'] מותר ליכנס בציצית לבית הכסא. היינו דווקא בבגד שעשוי למלבוש ובו ד' כנפות שנתחייב בציצית אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם. אין נכון שיכנס לבית הכסא דוגמא לדבר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים דרשינן דרך ארץ בגדים שבשל בהם קדירה לרבו אל ימזוג בהם את הכוס וק"ו להאי מלתא שמיוחד לדבר קדושה דוקא. ט"ז סק"ג יד אהרן בהגה"ט. א"ר אות ג'. ר"ז אות ג'. ח"א כלל י"א אות ל"ז. מחה"ש אות ב'. שתילי זיתים אות ה' עמודי השולחן על קיצור הש"ע סי' ט' אות כ"א. פתחי עולם אות ה'. אבל להשתין בהם ליכא איסורא. עמודי השלחן שם בשם דרך החיים. פתחי עולם שם בשם סד"ה וכ"מ מדברי הט"ז שם. ובטלית קטן שלובשים תחת הבגד שאנו נוהגין בו בזה ודאי מותר ליכנס לצרכיו כיון שהוא מכוסה. ט"ז שם, יד אהרן שם. ח"א שם. מחה"ש שם. שתילי זיתים שם, וכ"מ מדברי ש' הכוונות שנביא אותו לקמן שכתב שלא להסיר את הטלית קטן כ"א דוקא בבית המרחץ. משמע שלבית הכסא נכנס בו. וכ"כ מצ"ש. וכתב עוד מצ"ש וז"ל בעת שנכנס אדם לבית הכסא אז כל ההארה מסתלקת ומתעלמת מן הציצית ונשאר עליו הטלית קטן כמו גלימא בעלמא, והנה מאותה ההארה שמסתלקת ממנה נעשה מהם מלאכים כנודע שמכל מצות שאדם עושה הוא ממשיך על אותה המצוה הארה גדולה משורש אותה המצוה ואחר שמסתלקת אותה הארה ממנה נעשה ממנו מלאכים ומשמרים האדם מכל דבר רע. לכן בעת שנכנס האדם לבה"כ אותם המלאכים שנעשו מהרשימו של הציצית הם מסתלקים ממנו וממתינים שם בחוץ עד שיוצא פעם אחרת לכן ארז"ל בכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו' עכ"ל ועיין מש"ל סי' ג' אות א':