Kaf HaChaim on Orach Chaim 22:6 כף החיים על אורח חיים כ״ב:ו׳

ו) שם הגהה ואם לא בירך בשעת עשייה מברך בשעת עיטוף ראשון. עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כ"א בשעת הלבשה, וכן על הטלית בשעת העיטוף, והטעם נ"ל דנהגו כן דלא מברכי בשעת קנייה משום דחיישי שמא יחזור בו שלא ללובשו מאיזה סיבה ויחזור וימכרנו או ליתנו במתנה לאחר ותהיה ברכתו לחנם, ע"כ נהגו שלא לברך כ"א בשעת לבישה דוקא, ומדין פרי חדש נגעו בה וכמו שהתם על פרי חדש שצריך לברך שהחיינו בשעת ראייה ונהגו שלא לברך כ"א בשעת אכילה כמ"ש סי' רכ"ה סעי' ג' ועיין הטעם שם, הכא נמי כן. אח"כ ראיתי שכן כתב ג"כ המאמ"ר סי' רכ"ג אות ה', אבל נתן טעם אחר כמו טעם הפירות משום דהוי עיקר ההנאה יעו"ש, ומ"ש רב שרירא גאון דאין לברך שהחיינו על כלים חדשים והביאו דבריו התוס' בסוכה דף מ"ו ע"א לא קי"ל כוותיה דהוא יחיד בדבר, ב"ח, ועוד דנוהגים לברך ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל כמש"ל סי' ד' אות נ"א וסי' ז' אות ב' וסי' טו"ב אות ב':