Kaf HaChaim on Orach Chaim 25:55 כף החיים על אורח חיים כ״ה:נ״ה

הנ) מי שרצה לפטור עצמו בברכתו של חבירו בתפילין וסח המברך בין תפלה לתפלה נסתפק הרב מהר"י חזן ז"ל בספר חק"ל י"ד ח"א בקונטריס כונן לחקר שבסופו סס"י נ"ג דשי"ג ע"ג אי השומע א"צ לברך על ש"ר על מצות תפילין או דלמא לא עדיף השומע מגברא דאתי מחמתיה, וכתב דצד זה נראה לו יותר יעו"ש, והביאו סידור בי"ע בדיני הנחת תפילין וברכתן אות מ' וכתב עליו וז"ל דכיון דמה שהשומע יוצא בברכת חבירו הוא מטעם דעונה אמן והוה כבריך איהו גופיה ואף אם לא ענה יוצא מטעם דשומע כעונה ועונה כמברך וכבירך לעצמו חשיב א"כ גם שהפסיק המשמיע ואע"ג דהוא נעצמו צריך לחזור ולברך על מצות תפילין מ"מ השומע כיון דאיהו לא הפסיק א"צ לחזור ולברך על ש"ר על מצות תפילין עכ"ל, ומ"ש דיוצא אפי' לא ענה אמן כן מבואר בדברי מרן ז"ל סי' רי"ג סעי' ב' ועיין מאמ"ר סי' קס"ז אות ט' שכתב דליכא לספוקי בהא דיוצא והוא מוסכם מכל הפוסקים יעו"ש, ומ"ש דהשומע כיון דאיהו לא הפסיק א"צ לחזור ולברך וכו' כעין זה כתב הפרמ"ג במש"ז סי' קה"ז אות ח' יעו"ש: