Kaf HaChaim on Orach Chaim 25:75 כף החיים על אורח חיים כ״ה:ע״ה

עה) כתב הכנה"ג בכללי הפוסקים אות א' וז"ל כל דבר שלא הוזכר לא בגמרא בבלי ולא בגמ' ירושלמי ולא דברו בהם הפוסקים אשר מפיהם אנחנו חיים ועליהם אנו סומכים בכל דבר אעפ"י שבעלי הקבלה דברו בו אין אנו יכולים להכריח בו למי שאינם נוהגים כדברי הקבלה, הרא"ם ז"ל ח"א, והרדב"ז ז"ל בתשובה ח"א סי' ח' ול"ו ומ"ט ופ' כתב כל מקום שתמצא הקבלה חולקת עם הגמרא הלך אחר הגמרא והפוסקים ואם אין נזכר בגמר' ובפוסקים הלך אחר הקבלה. וכ"כ בס' יוחסין. וכן כתב הר"י הלוי ז"ל בתשובה סי' מ"א בשם הר"ש הלוי ז"ל דכל שהזוהר אינו חולק עם הגמרא נקטינן כוותיה. ולא פליגי על הרא"ם ז"ל דהנך רבוותא מדברים בהנהגה שינהג האדם בעצמו והרא"ם ז"ל מדבר במי שאינו רוצה לנהוג כדברי הקבלה שאין מכריחין אותו עכ"ל. והב"ד מ"א ז"ל סק"ך וש"ץ דף ז' ע"ג ועוד מן האחרונים מיהו מרן ז"ל ב"י סי' קמ"א בדין העולה לס"ת אם צריך לקרות כתב וז"ל מאחר שלא נזכר זה בתלמוד בהדיא לא שבקינן דברי הזוהר מפני דברי הפוסקים יעו"ש, וכ"כ בב"י סוף סי' ל"א יעו"ש. וכ"כ הרב משאת בנימן ז"ל סי' ס"ב דף ז"ן ע"א וז"ל הדרך השני לילך אחר רוב בנין ומנין הרי לפניך ס' הזוהר שהוא שקיל יותר מכל המחברים שאחר חתימת התלמוד ואם יהיו כל המחברים בכף מאזניים אחד וס' הזוהר לבדו יעלה בכף שניה מכריע הוא את כולם והרי עדיף מרוב בנין וכמ"ש ב"י דאזלינן בתר הזוהר נגד שאר המחברים עכ"ל, והב"ד הרב החסיד מוהר"ע ריקי ז"ל בס' אדרת אליהו בקונטרס תפילין דמארי עלמא דט"ו ע"ב, וכן הרב בית דינו של שלמה ז"ל בא"ח סי' י"ב עמד בכלל זה והביא דברי מר"ן ז"ל ב"י הנז' וגם דברי הרב משאת בנימין הנז' ותמה על מרן החביב ז"ל בכלליו שלא הזכיר דברי מרן ז"ל ב"י הללו שנראין מתנגדין לדברי הרא"ם והרדב"ז ז"ל וכתב דגם מדברי מהר"ש הלוי וס' יוחסין משמע דהכי ס"ל כדברי הרב ב"י ז"ל ואיך כתב דלא פליגי יעו"ש, אמנם הרב בדרכי משה שם בסי' קמ"א אות ב' חלק על מרן ז"ל וכתב וז"ל ואין לזוז מדברי הפוסקים ואף אם היו דברי הזוהר חולקים עליהם דלא כב"י וכו' עכ"ל, והב"ד הדרישה ומשמע דהכי ס"ל יעו"ש, ועיין פתה"ד אות ה' שהביא כל דברי הפוסקים הנ"ל יעו"ש, ועיין דברי מנחם אות ט' בהגב"י שכתב בשם ח"ץ דבמקום שיש פלוגתא בין הפו' דברי קבלה יכריע עי"ש, נמצא לפ"ז דהרדב"ז והרא"מ ומור"ם ז"ל ס"ל דנקטינן כהפוסקים נגד הזוהר, אבל מרן ומהר"ש הלוי וס' יוחסין והרב משאת בנימין ז"ל ס"ל דנקטינן כדברי הזוהר והמקובלים נגד הפוסקים בכל דבר שלא נתבאר בהדיא בתלמוד, ומשמע דאפילו בדבר שיש בו ספק ברכות כל שלא נזכר בהדיא בתלמוד נקטינן כדברי המקובלים נגד דברי הפוסקים ולא אמרינן סב"ל. וכ"כ הברכ"י סי' מ"ו אות י"א בענין ברכת הנותן ליעף כח שלא נזכרה בתלמוד כמבואר שם בב"י. וכתב הברכ"י ז"ל וז"ל עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה עפ"י כתבי האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י ז"ל גם הוא יודה לברכה עכ"ל. הא לך בהדיא דברי הברכ"י לדעת מרן ז"ל דאע"ג דבב"י כתב דלדעת הרמב"ם והסמ"ג והרוקח אין לברכה אילו היה רואה דברי האר"י ז"ל היה מברכה ולא חייש לסב"ל נגד האר"י ז"ל. וכ"כ הרב בן איש חי פ' בראשית אות יו"ד ופ' וישב אות ה' דכנגד סברת רבינו האר"י ז"ל אין לומר ספק ברכות להקל. וכן נהגו העולם שלא לחוש לספק ברכות נגד דברי האר"י ז"ל דבענין ברכות של שחרית אם לא נתחייב בהם יש פלוגתא בזה אם יברך כמבואר בסי' מ"ו סעי' ח' ונהגו העולם לברך כדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דף א' ע"ג שכתב שכולם חייב אדם לברכם בכל יום אף על פי שלא נתחייב בהם יעו"ש. ויתבאר עוד לקמן סי' מ"ו בס"ד: