Kaf HaChaim on Orach Chaim 25:86 כף החיים על אורח חיים כ״ה:פ״ו

פו) שם ולא על גזולין. דבוצע בירך נאץ ה' עד שיהא בהם יאוש ושינוי רשות. כ"ב ב"י בשם א"ח ובעל העיטור. ומדלא כתב זה בש"ע אלא כתב סתמא משמע דס"ל דבכל גוונא אין לברך עליהם אפי' אחר יאוש ושינוי רשות. וכ"כ הט"ז ס"ק י"ד. סידור בי"ע שם. וכתב וכן עיקר. אמנם הר"ז אות ל"ו כתב דאם מכר הגזלן את התפילין לאדם אחר וכבר נתיאשו הבעלים ממני מותר לברך עליו כיון שכבר קנה אותם הלוקח ע"י יאוש ושינוי רשות והרי הן כשלו ממש לכל דבר כמ"ש בח"מ סי' נ"ג סעי' ג' עכ"ל ודבריו אלו לקוחין ממ"א סי' י"א ס"ק יו"ד וסי' תרמ"ט ס"ק ב' וג' יעו"ש. אבל מדברי הלבוש סי' תרמ"ט סעיף ב' משמע דאפי' אחר יאוש ושנוי אין לברך לכתחלה יעו"ש. וכ"כ הפרמ"ג שם בא"א או' ג' דביום א' שהוא מדאורייתא אפי' אחר יאוש ושינוי מעשה ואפ' לאחרים אין לברך יעו"ש. וההוא דאונכרי שאני דהו"ל יאוש וגידול ושינוי רשות לכך מברכים עליהם אפי' ביום א' כמ"ש הלבוש שם. או י"ל מפני שהוא ספק ואע"ג דבח"מ פסק דיאוש ושינוי רשות או יאוש ושינוי מעשה קנה כאשר יעו"ש בסי' שנ"ג ובסי' ש"ס י"ל לענין ברכה שאני כמ"ש שם התוספות בסוכה דף ל' ע"א ד"ה הא קנייה ביאוש והב"ד ב"י סי' תרמ"ט יעו"ש. ועוד עיין שם בגמרא וברש"י ד"ה אף גזול ובתוספות ד"ה משום דהו"ל מצוה הבאת בעבירה יעו"ש. ועיין ברכ"י סי' תרמ"ט אות א', על כן אין לברך על שום מצוה דאורייתא הבאה מן הגזל אע"ג דאיכא יאוש ושנוי מעשה או יאוש ושינוי רשות אלא א"כ יש ספק עם היאוש ושינוי דאולי אינה גזולה וכההוא דאונכרי, ועיין שם בח"מ ריש סי' שנ"ו שכתב דאסור לקנית דבר מיד הגנב שהרי הוא מחזיק ביד עוברי עבירה יעו"ש: