Kaf HaChaim on Orach Chaim 25:95 כף החיים על אורח חיים כ״ה:צ״ה

צה) שם קודם תפלת מוסף. כתב הרב החסיד מהר"א אזולאי זצ"ל בהגהותיו כ"י כפי דרך האר"י זלה"ה יש סוד נשגב בזה וצריך שלא יחלוץ אותם אלא אחר קדיש תתקבל ובחול אין לסלקם עד אחר עלינו לשבח וטעמו נסתר ונגלה לבעליו וכן ראוי לנהוג גם מי שאינו יודע הטעם כי מצוות האלהיות פועלות בסגולה ועושות רושם למעלה אף שנעשות בלתי הכוונה הפרטית רק שצריך לכוין הכוונה הכללית שיכוין המניח והעושה המצוה שעושה המעשה הזה לקיים מצות אלהיו עכ"ל. ומכאן אזהרה לדקדק בכל מעשה המצות שיהיו כסדרן וכמשפטן אף כי אין אתנו יודע רמזיהם וסודותיהם. ברכ"י אות י"א. נו"ש סי' כ"ד אות ד'. ועי"ש שם במחב"ר שהקשה על מר זקינו שבכאן כתב לחלוץ אותם אחר קדיש תתקבל ובס' כנף רננים אשר לו כתב דמנהג האר"י ז"ל שלא היה מסיר התפילין עד אחר קדיש של חזרת ס"ת להיכל כמ"ש בשער הכוונות ותירץ שבהגהותיו לעיכובא קאמר דלא סגי בל"ה אבל ודאי שטוב לנהוג כמנהג האר"י זצ"ל וסמך על מ"ש בס' כנף רננים עכ"ד. והביאו ש"ץ דף מ"א ע"ג וע"ד יעו"ש. וכ"כ החס"ל שם בשם הפוסקים דיש לדקדק בכל מעשה המצות שיהיו כסדרן וכמשפטן אף כי אין אתנו יודע רמזיהן וסודותיהן. וכתב וז"ל ומאחר שהודיע אלהים אותנו את כל זאת דהני מילי דחסידותא ודקדוקי המצות סודם נשגב וראשם מגיע השמימה ועושות רושם למעלה וכבוד שמים מתרבה ע"י הנה כי כן מאן דסמי בידיה לקיימן ומזלזל בהן באומרו די לנו לקיים הדברים המעכבים מעיקר הדין הרי זה נמצא שלא חש על כבוד קונו בהיות לאל ידו להרבות כבוד שמים ובודאי שעל הכל יביא האלהים במשפט לפי מה שהוא אדם ולפי כוחו ולפי ידיעתו והשגתו ובפרט בעלותו במעלות אחר מותו הקב"ה מדקדק ומעניש על דקדוקים דקים כחוט השערה עכ"ל. ועיין לקמן בדברינו לסי' כ"ח אות ב':