Kaf HaChaim on Orach Chaim 27:15 כף החיים על אורח חיים כ״ז:ט״ו

טו) [סעיף ד'] לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו וכו' בזבחים דף י"ט ע"א מבעיא אם כנה חיה ושערו הוי חציצה לענין בגדי כהונה או לא ולא איפשיטא, ופי' רש"י ז"ל יצא שערו מראשו למטה עד שנכנם בין כתונתו לבשרו מהו וכו' עכ"ל, ופסק הרמב"ם פרק יו"ד מהלכות כלי מקדש דלכתחלה חייצי, והביאו מחה"ש סק"ד וכתב וז"ל אפשר בשער שכלפי הפנים שהן שערות קצרות אמרינן היינו רבותיה, ושער בית השחי יוכיח דלא נסתפק הש"ס אי חייצי בבגדי כהונה, וכן כהן גדול יוכיח שהיה מסתפר כל ערב שבת ולא היה מגלח בתער אלא במספריים, ולא היה מגלחן כעין תער אלא היה מניח מעט מן השערות כמ"ש ביחזקל כסום יכסמו את ראשיהם, וכמבואר בסנהדרין דף כ"ב. וע' בהרמב"ם פ"ח מה' כ"מ ובהשגות הראב"ד שם, ואעפ"כ היה מניח חפילין של ראש. ששערו היה מגולה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין, אע"כ ששער מועט אינו חוצץ דהיינו רבותיה, אבל לצד העורף שהם גדולים ויוצאים חוץ ממקומם וכמ"ש רש"י באיבעיא דהש"ס דלעיל שם הוי חציצה וכו' ומה"ט רע עלי המעשה אותה המגדילים בלוריתיהם מלבד כי הוא דרך שחץ וגאוה ויש קצת איסור ממ"ש ביו"ד סי' קע"ח יש בו איסור בהנחת תפילין כיון שגדולים הרבה ליכא למימר היינו רבותייהו וחוצצים, ומשום מעשה אנשים הללו ליכא למימר היינו רבותייהו, ואפי' לדעת הרשב"א שאמר להלכה ולא למעשה דבראש לא קפדינן אחציצה, מ"מ אפשר כה"ג מודה הרשב"א וכמו שאסור לדידיה על כובע עבה, וכמ"ש מ"א סק"ז משום דלא מיקרי הנחה ע"ג מקום שמוחו של תינוק רופס, וה"ה הני שערות מרובים ה"ה ככובע עבה עכ"ל, והב"ד פתה"ד אות ג', פתחי עולם אות ו', וכ"כ קיצור הש"ע סי' יוד אות ו', בן איש חי פ' חיי שרה אות ה'. מיהו הפרמ"ג בא"א אות ד' כתב דדוקא שער ארוך היוצא שלא במקומו הוא חוצץ אבל במקומו בין עיניך וצואר אחת היא ואינו חוצץ יעו"ה. וכיוצא בזה כתב הרב מי"ק דשער הראש היורד למטה דלאו מקום רביתיה הוא חוצץ ויש להסתלק מן הספק יעו"ש. וכ"כ פני אריה סי' ו' וז'. והב"ד עיקרי הד"ט סי' ב' אות פ"ג, אבל אותם המגדלין בלוריות לפניהם ובשעת הנחת תפילין נותנים את השערות למעלה על הראש ועליהם הקציצה שלא יהיו השערות תלויות למטה בין עיניהם נראה דלכ"ע הויין חציצה דלאו היינו רביתייהו. פאת השלחן על קיצור הש"ע שם: